הקדמה		Foreword
0:0.1 (1.1) בדעתם של בני התמותה של אוּרָנְטִיָה - וזהו שמו של עולמכם - קיים בלבול רב באשר למשמעותם של מונחים כדוגמת הָאֵל, אלוהות ואלוהיות. בני האנוש שרויים עדיין בבלבול ובחוסר וודאות בנוגע לטיב מערכות היחסים בין האישיויות האלוהיות המתוארות באמצעות מונחים אלה. על כן, בשל הדלות ההמשגתית, המלוּוה בבלבול רעיוני כה גדול, הונחיתי להכין גילוי דעת מקדים זה, כהסבר למשמעויות שאותן יש לייחס לסמלים מילוליים מסוימים, כפי שהם עשויים להופיע בהמשך מסמכים אלה, שאותם הוסמך סגל מגלי האמת של אוֹרְווֹנְטוֹן לתרגם לשפה האנגלית של אוּרָנְטִיָה.		0:0.1 (1.1) IN THE MINDS of the mortals of Urantia—that being the name of your world—there exists great confusion respecting the meaning of such terms as God, divinity, and deity. Human beings are still more confused and uncertain about the relationships of the divine personalities designated by these numerous appellations. Because of this conceptual poverty associated with so much ideational confusion, I have been directed to formulate this introductory statement in explanation of the meanings which should be attached to certain word symbols as they may be hereinafter used in those papers which the Orvonton corps of truth revealers have been authorized to translate into the English language of Urantia.
0:0.2 (1.2) הצגתם של מושגים מורחבים ושל אמת מתקדמת, במסגרת מאמצינו להרחיב את התודעה הקוסמית ואת התפיסה הרוחנית, נתקלת בקושי רב בשל האילוץ החל עלינו להשתמש בשפת עולם מוגבלת. אולם ההרשאה שאותה קיבלנו דוחקת בנו שלא לחסוך במאמצים בעת שאנו מעבירים את המשמעויות שעלינו למסור באמצעות הסמלים המילוליים של השפה האנגלית. הונחינו, אם כן, להציג מונחים חדשים אך ורק כאשר אין בנמצא מונח מתאים בשפה האנגלית לתיאור המושג המוצג, ויהיה זה אף מונח חלקי או לוקה במידה כזו או אחרת של חסר או של עיוות משמעות.		0:0.2 (1.2) It is exceedingly difficult to present enlarged concepts and advanced truth, in our endeavor to expand cosmic consciousness and enhance spiritual perception, when we are restricted to the use of a circumscribed language of the realm. But our mandate admonishes us to make every effort to convey our meanings by using the word symbols of the English tongue. We have been instructed to introduce new terms only when the concept to be portrayed finds no terminology in English which can be employed to convey such a new concept partially or even with more or less distortion of meaning.
0:0.3 (1.3) בתקווה לאפשר הבנה ולמנוע בלבול בקרב כל בן תמותה העשוי לקרוא במסמכים הללו, אנו רואים לנכון להציג, במסגרת גילוי דעת מקדמי זה, מִתאר כללי של המשמעויות שאותן יש לצרף למילים מסוימות המשמשות בשפה האנגלית לכינויי האלוהות, וכן למושגים נלווים הנוגעים לדברים, למשמעויות ולערכים של מציאות אוניברסאלית.		0:0.3 (1.3) In the hope of facilitating comprehension and of preventing confusion on the part of every mortal who may peruse these papers, we deem it wise to present in this initial statement an outline of the meanings to be attached to numerous English words which are to be employed in designation of Deity and certain associated concepts of the things, meanings, and values of universal reality.
0:0.4 (1.4) אולם, בבואנו לנסח הקדמה זו, העוסקת בהגדרות ובמוגבלותם של מונחים, שומה עלינו להטרים בהסבר על אופן השימוש במונחים כפי שייעשה במצגות שתבואנה בהמשך. לפיכך, הקדמה זו אינה מהווה גילוי דעת שלם בזכות עצמו, אלא רק מדריך מקיף המיועד לסייע לאלה שיקראו את המסמכים המצורפים על אודות האלוהות ועל אודות יקום היקומים, מסמכים אשר נוסחו על ידי ועדה מאוֹרווֹנְטוֹן שנשלחה לאורנטיה לשם מטרה זו.		0:0.4 (1.4) But in order to formulate this Foreword of definitions and limitations of terminology, it is necessary to anticipate the usage of these terms in the subsequent presentations. This Foreword is not, therefore, a finished statement within itself; it is only a definitive guide designed to assist those who shall read the accompanying papers dealing with Deity and the universe of universes which have been formulated by an Orvonton commission sent to Urantia for this purpose.
0:0.5 (1.5) עולמכם, אוּרָנְטִיָה, הינו אחד מני עולמות מיושבים דומים רבים שמהם מורכב היקום המקומי של נֵבָאדוֹן. יקום זה, יחד עם יצירות דומות לו, מרכיב את יְקוּם-הָעַל של אוֹרְווֹנְטוֹן, אשר מבירתו, אוּוֶרְסָה, מגיעה ועדתנו. אורוונטון הינו אחד משבעת יקומי העל האֶבוֹלוּצְיוֹנִיים של זמן ומרחב, אשר מקיפים את היצירה האלוהית המושלמת, היא הַאווֹנָה - היקום המרכזי אשר מעולם לא החל ולעולם לא יסתיים. בליבו של יקום נצחי ומרכזי זה, מצוי האי הַנַּיָּח של פָּרַדִיס, מרכזו הגיאוגרפי של האינסוף ומקום משכנו של האל הנצחי.		0:0.5 (1.5) Your world, Urantia, is one of many similar inhabited planets which comprise the local universe of Nebadon. This universe, together with similar creations, makes up the superuniverse of Orvonton, from whose capital, Uversa, our commission hails. Orvonton is one of the seven evolutionary superuniverses of time and space which circle the never-beginning, never-ending creation of divine perfection—the central universe of Havona. At the heart of this eternal and central universe is the stationary Isle of Paradise, the geographic center of infinity and the dwelling place of the eternal God.
0:0.6 (1.6) לרוב, אנו מכנים בשם הַיְקוּם הַמַקִּיף את שבעת יקומי העל האבולוציוניים בנוסף ליקום האלוהי המרכזי; יקומים שהינם בעת הזו יצירות מאורגנות ומיושבות. כל אלה הם חלק מיְקוּם הַאָב, הכולל אף את היקומים הבלתי מיושבים, אך הַמְּנֻיָּדִים בחלל החיצון.		0:0.6 (1.6) The seven evolving superuniverses in association with the central and divine universe, we commonly refer to as the grand universe; these are the now organized and inhabited creations. They are all a part of the master universe, which also embraces the uninhabited but mobilizing universes of outer space.
I. אלוהות ואלוהיות ^top		I. Deity and Divinity ^top
0:1.1 (2.1) יקום היקומים מציג מופעי פעילות אלוהית במגוון רמות של מציאויות קוסמיות, משמעויות דעת וערכים רוחניים, אולם, כל הַסְּעָדִים הללו - אישיים ושאינם כאלה - מתואמים באופן אלוהי.		0:1.1 (2.1) The universe of universes presents phenomena of deity activities on diverse levels of cosmic realities, mind meanings, and spirit values, but all of these ministrations—personal or otherwise—are divinely co-ordinated.
0:1.2 (2.2) אלוהות היא ברת אישיות כְּאֵל; היא קדם-אישיותית ועל-אישיותית בדרכים שאינן ניתנות להבנה מלאה על ידי האדם. אלוהות מתאפיינת בתכונה של אחדות - ממשית או פּוֹטֶנְצְיָאלִית - בכל הרמות העל-חומריות של המציאות; תכונה מאחדת זו מובנת באופן המיטבי על ידי יצורים כאלוהיות.		0:1.2 (2.2) DEITY is personalizable as God, is prepersonal and superpersonal in ways not altogether comprehensible by man. Deity is characterized by the quality of unity—actual or potential—on all supermaterial levels of reality; and this unifying quality is best comprehended by creatures as divinity.
0:1.3 (2.3) אלוהות פועלת ברמות האישיותית, הקדם-אישיותית והעל-אישיותית. אלוהות כוללת מסוגלת לפעול בשבע הרמות הבאות:		0:1.3 (2.3) Deity functions on personal, prepersonal, and superpersonal levels. Total Deity is functional on the following seven levels:
0:1.4 (2.4) 1. סטאטית - אלוהות מוכלת בעַצְמָהּ וקיימת-לעַצְמָהּ.		0:1.4 (2.4) 1. Static—self-contained and self-existent Deity.
0:1.5 (2.5) 2. פוטנציאלית - אלוהות בעלת רצון-עצמי ותכלית-עצמית.		0:1.5 (2.5) 2. Potential—self-willed and self-purposive Deity.
0:1.6 (2.6) 3. אסוציאטיבית - אלוהות בעלת אישיות-עצמית ואחווה אלוהיותית.		0:1.6 (2.6) 3. Associative—self-personalized and divinely fraternal Deity.
0:1.7 (2.7) 4. יוצרת - אלוהות החולקת את עַצְמָהּ והמגלה את עַצְמָהּ באופן אלוהיותי.		0:1.7 (2.7) 4. Creative—self-distributive and divinely revealed Deity.
0:1.8 (2.8) 5. אבולוציונית - אלוהות מתרחבת בעַצְמָהּ אשר מזדהה עם הברואים.		0:1.8 (2.8) 5. Evolutional—self-expansive and creature-identified Deity.
0:1.9 (2.9) 6. עילאית -אלוהות אשר חווה את עַצְמָהּ ואשר מאחדת את הבוראים והברואים. אלוהות אשר פועלת ברמת ההזדהות הראשונה עם הברואים בדמות שולטי-העל בזמן-מרחב של היקום המקיף, והמכונה לעיתים האלוהות העילאית.		0:1.9 (2.9) 6. Supreme—self-experiential and creature-Creator-unifying Deity. Deity functioning on the first creature-identificational level as time-space overcontrollers of the grand universe, sometimes designated the Supremacy of Deity.
0:1.10 (2.10) 7. מְּרַבִּית - אלוהות אשר משליכה את דמות עצמה ומתעלה מעל הזמן-מרחב. אלוהות כל-יכולה, כל-יודעת ונוכחת בכל. אלוהות אשר פועלת ברמה השנייה של ביטוי אלוהִיוּתי מְאַחֵד, בדמות שולטי-העל המוחלטוֹפִיִים היעילים התומכים ביקום האב. בהשוואה לסעד של האלוהוּיוֹת ליקום המקיף, הפעילוּת המוחלטוֹפִית ביקום האב שקולה לשליטת-על אוניברסאלית ולתמיכת-על, אשר מכונה לעיתים האלוהות המְּרַבִּית.		0:1.10 (2.10) 7. Ultimate—self-projected and time-space-transcending Deity. Deity omnipotent, omniscient, and omnipresent. Deity functioning on the second level of unifying divinity expression as effective overcontrollers and absonite upholders of the master universe. As compared with the ministry of the Deities to the grand universe, this absonite function in the master universe is tantamount to universal overcontrol and supersustenance, sometimes called the Ultimacy of Deity.
0:1.11 (2.11) הרמה הסופית של המציאות מתאפיינת בחיי ברואים ובמגבלות זמן-מרחב. אפשר שמציאויות סופיות תהיינה חסרות סוף, אך הן תמיד בנות התחלה – שהרי הן נבראות. רמת האלוהות העילאית עשויה להיתפס כפעולה ביחס לקיומים סופיים.		0:1.11 (2.11) The finite level of reality is characterized by creature life and time-space limitations. Finite realities may not have endings, but they always have beginnings—they are created. The Deity level of Supremacy may be conceived as a function in relation to finite existences.
0:1.12 (2.12) הרמה המוחלטוֹפִית של המציאות מתאפיינת בבריות ובדברים שאין להם התחלה או סוף, וכן בהתעלות מעל זמן ומרחב. מוחלטוֹפִיִים אינם נבראים; הם התְמַמֵּשׁוּ לְבַסּוֹף - הם פשוט הינם. רמת האלוהות המרבית מצביעה על פעולה ביחס למציאויות מוחלטוֹפִיוֹת. כאשר מתרחשת התעלות מעל זמן ומרחב בכל חלק שהוא של יקום האב, תופעה מוחלטוֹפִית מסוג זה הינה פעולתה של האלוהות המרבית.		0:1.12 (2.12) The absonite level of reality is characterized by things and beings without beginnings or endings and by the transcendence of time and space. Absoniters are not created; they are eventuated—they simply are. The Deity level of Ultimacy connotes a function in relation to absonite realities. No matter in what part of the master universe, whenever time and space are transcended, such an absonite phenomenon is an act of the Ultimacy of Deity.
0:1.13 (2.13) הרמה המוחלטת הינה חסרת התחלה, סוף, זמן או מרחב. לשם דוגמא: בפרדיס, זמן ומרחב אינם קיימים; סטאטוס הזמן-מרחב של פרדיס הינו מוחלט. רמה זו מושגת, באופן קִיּוּמִי, על ידי השילוש, על ידי אלוהויות פרדיס, אך רמה שלישית זו של ביטוי אלוהי מְאַחֵד אינה מְאֻחֶדֶת במלואה באופן התנסותי. כל אימת ובכל מקום ואופן שבו פועלת הרמה המוחלטת של האלוהות, באים לידי ביטוי ערכים ומשמעויות פרדיס-מוחלטים.		0:1.13 (2.13) The absolute level is beginningless, endless, timeless, and spaceless. For example: On Paradise, time and space are nonexistent; the time-space status of Paradise is absolute. This level is Trinity attained, existentially, by the Paradise Deities, but this third level of unifying Deity expression is not fully unified experientially. Whenever, wherever, and however the absolute level of Deity functions, Paradise-absolute values and meanings are manifest.
0:1.14 (3.1) אלוהות עשויה להיות קיומית; כדוגמת הבן הנצחי; התנסותית, כדוגמת ההוויה הַעֶלְיוֹנָה; אָסוֹצְיָאטִיבִית, כדוגמת הָאֵל בַּעַל שֶׁבַע הַפָּנִים; בלתי מתפצלת, כדוגמת שילוש פרדיס.		0:1.14 (3.1) Deity may be existential, as in the Eternal Son; experiential, as in the Supreme Being; associative, as in God the Sevenfold; undivided, as in the Paradise Trinity.
0:1.15 (3.2) אלוהות הינה המקור לכל מה שהוא אלוהי. אלוהות מאופיינת תמיד באלוהיות, אולם לא כל מה שהוא אלוהי הינו בהכרח אלוהות; וזאת אף-על-פי שהוא יהיה מתואם עם אלוהות, וישאף לעבר איחוד עם אלוהות ברמה כזו או אחרת - רוחנית, דַּעַתִית או אישית.		0:1.15 (3.2) Deity is the source of all that which is divine. Deity is characteristically and invariably divine, but all that which is divine is not necessarily Deity, though it will be co-ordinated with Deity and will tend towards some phase of unity with Deity—spiritual, mindal, or personal.
0:1.16 (3.3) אלוהיות הינה האיכות האופיינית, הַמְּאַחֶדֶת והַמְּתָאֶמֶת של אלוהות.		0:1.16 (3.3) DIVINITY is the characteristic, unifying, and co-ordinating quality of Deity.
0:1.17 (3.4) יצורים מסוגלים לתפוס אלוהיות כאמת, כיופי וכטוּב; אלוהיות תּוֹאֶמֶת ברמה האישיותית את האהבה, החמלה והסעד; והיא מתגלה ברמה הלא-אישית כצדק, עוצמה וריבונות.		0:1.17 (3.4) Divinity is creature comprehensible as truth, beauty, and goodness; correlated in personality as love, mercy, and ministry; disclosed on impersonal levels as justice, power, and sovereignty.
0:1.18 (3.5) אלוהיות עשויה להיות מושלמת - שְׁלֵמָה - כפי שהיא ברמה הקיומית וברמת הבורא של מושלמות פרדיס; היא עשויה להיות לקויה, כפי שהיא ברמה ההתנסותית וברמת הברואים של אבולוציית הזמן-מרחב; והיא אף עשויה להיות יחסית, כלומר שאינה מושלמת ואינה לקויה, כפי שהיא ברמות מסוימות של מערכות יחסים קיומיות-התנסותיות בהַאווֹנָה.		0:1.18 (3.5) Divinity may be perfect—complete—as on existential and creator levels of Paradise perfection; it may be imperfect, as on experiential and creature levels of time-space evolution; or it may be relative, neither perfect nor imperfect, as on certain Havona levels of existential-experiential relationships.
0:1.19 (3.6) כאשר ננסה להגות במושלמות בכל המופעים והצורות היחסיות שלה, נפגוש שבעה טיפוסים מתקבלים על הדעת:		0:1.19 (3.6) When we attempt to conceive of perfection in all phases and forms of relativity, we encounter seven conceivable types:
0:1.20 (3.7) 1. מושלמות מוחלטת בכל ההיבטים.		0:1.20 (3.7) 1. Absolute perfection in all aspects.
0:1.21 (3.8) 2. מושלמות מוחלטת במופעים אחדים ויחסית בכל ההיבטים האחרים.		0:1.21 (3.8) 2. Absolute perfection in some phases and relative perfection in all other aspects.
0:1.22 (3.9) 3. היבטים של מושלמות מוחלטת, יחסית ולקויה במגוון התאגדויות.		0:1.22 (3.9) 3. Absolute, relative, and imperfect aspects in varied association.
0:1.23 (3.10) 4. מושלמות מוחלטת בהיבטים מסוימים ולקויה בכל שאר ההיבטים.		0:1.23 (3.10) 4. Absolute perfection in some respects, imperfection in all others.
0:1.24 (3.11) 5. מושלמות מוחלטת בלא כיוון, ומושלמות יחסית בכל ההתגשמויות.		0:1.24 (3.11) 5. Absolute perfection in no direction, relative perfection in all manifestations.
0:1.25 (3.12) 6. מושלמות מוחלטת בלא מופע, מושלמות יחסית במופעים מסוימים ולקויה באחרים.		0:1.25 (3.12) 6. Absolute perfection in no phase, relative in some, imperfect in others.
0:1.26 (3.13) 7. מושלמות מוחלטת בלא תכונה, ומושלמות לקויה בכולן.		0:1.26 (3.13) 7. Absolute perfection in no attribute, imperfection in all.
II. האל ^top		II. God ^top
0:2.1 (3.14) יצורים מתפתחים בני תמותה חווים דחף בלתי ניתן לעצירה לייצג בסמלים את מושגיהם הסופיים על אודות האל. מודעותו של אדם על אודות חובתו המוסרית, וכן האידיאליזם הרוחני שלו, מייצגים רמה ערכית - מציאות התנסותית - אשר קשה לתארה בסמליםּ.		0:2.1 (3.14) Evolving mortal creatures experience an irresistible urge to symbolize their finite concepts of God. Man’s consciousness of moral duty and his spiritual idealism represent a value level—an experiential reality—which is difficult of symbolization.
0:2.2 (3.15) תודעה קוסמית גוררת הכרה בְּמֵנִיעַ רִאשׁוֹנִי, בַּמציאות הבלתי נגרמת האחת והיחידה. האל, האב האוניברסאלי, פועל בשלוש רמות אלוהוּת-אישיוּת של ערך תַּת-אֵינְסוֹפִי וביטוי אלוהוּתי יחסי:		0:2.2 (3.15) Cosmic consciousness implies the recognition of a First Cause, the one and only uncaused reality. God, the Universal Father, functions on three Deity-personality levels of subinfinite value and relative divinity expression:
0:2.3 (3.16) 1. קְדַם-אִישִיוּתִית - כדוגמת הסעד של רסיסי האב, ובהם מְכַוְּנֵנִי מַחְשָבָה.		0:2.3 (3.16) 1. Prepersonal—as in the ministry of the Father fragments, such as the Thought Adjusters.
0:2.4 (3.17) 2. אישיותית - כבדוגמת הניסיון האבולוציוני של יצורים ברואים ומִתְרַבִּים.		0:2.4 (3.17) 2. Personal—as in the evolutionary experience of created and procreated beings.
0:2.5 (3.18) 3. עָל-אִישִׁיּוּתִית - כבדוגמת קיימוּיוֹת שהִתְמַמֵּשׁוּ לְבַסּוֹף של הוויות מוחלטופיות ונלוות מסוימות.		0:2.5 (3.18) 3. Superpersonal—as in the eventuated existences of certain absonite and associated beings.
0:2.6 (3.19) האל הוא סמל מילולי המציין את כלל ביטויי האישיות של האלוהות. המונח דורש הגדרה שונה עבור כל רמת פעולה אישית של האלוהות, ומחויב בהגדרה מחדש בתוך כל אחת מרמות אלה, הואיל ומונח זה עשוי לציין את ביטויי האישיות המְתָאֲמִים והכפיפים המגוּונים של האלוהות, כדוגמת הבנים הבוראים של פרדיס - אבות היקומים המקומיים.		0:2.6 (3.19) GOD is a word symbol designating all personalizations of Deity. The term requires a different definition on each personal level of Deity function and must be still further redefined within each of these levels, as this term may be used to designate the diverse co-ordinate and subordinate personalizations of Deity; for example: the Paradise Creator Sons—the local universe fathers.
0:2.7 (4.1) המונח 'האל', כפי שאנו עושים בו שימוש, עשוי להיות מובן על פי:		0:2.7 (4.1) The term God, as we make use of it, may be understood:
0:2.8 (4.2) ציון - כבדוגמת האל האב.		0:2.8 (4.2) By designation—as God the Father.
0:2.9 (4.3) הקְשר - כפי שנעשה בו שימוש בדיון על רמת אלוהות מסוימת או התאגדות שלה. באם מתעורר ספק באשר לפירוש המדויק של המילה 'האל', מומלץ לייחס אותה לאישיות של האב האוניברסאלי.		0:2.9 (4.3) By context—as when used in the discussion of some one deity level or association. When in doubt as to the exact interpretation of the word God, it would be advisable to refer it to the person of the Universal Father.
0:2.10 (4.4) המונח 'האל' תמיד מציין אישיות. אלוהות עשויה להתייחס, או לא להתייחס, לאישיויות אלוהיות.		0:2.10 (4.4) The term God always denotes personality. Deity may, or may not, refer to divinity personalities.
0:2.11 (4.5) במסמכים אלה, נעשה השימוש במילה 'האל' במשמעויות הבאות:		0:2.11 (4.5) The word GOD is used, in these papers, with the following meanings:
0:2.12 (4.6) 1. האל האב - בּוֹרֵא, מְפַקֵּחַ ומקייםְ. האב האוניברסאלי, אִישִׁיּוּת הַאלוהות הַרִאשׁוֹנָה.		0:2.12 (4.6) 1. God the Father—Creator, Controller, and Upholder. The Universal Father, the First Person of Deity.
0:2.13 (4.7) 2. האל הבן - בורא מְתאם, רוּחַ מְפַקֵּחַ ומִנְהֲלָן רוּחָנִי. הבן הנצחי, אִישִׁיּוּת הַאלוהות הַשְׁנִיָּה.		0:2.13 (4.7) 2. God the Son—Co-ordinate Creator, Spirit Controller, and Spiritual Administrator. The Eternal Son, the Second Person of Deity.
0:2.14 (4.8) 3. הָאֵל הָרוּחַ - פּוֹעֵל אָחוּד, סוֹכֵם אוניברסאלי ונוֹתֵן הדַּעַת. הַרוּחַ הַאֵינסוֹפִית, אִישִׁיּוּת הַאלוהות הַשְׁלִישִׁית.		0:2.14 (4.8) 3. God the Spirit—Conjoint Actor, Universal Integrator, and Mind Bestower. The Infinite Spirit, the Third Person of Deity.
0:2.15 (4.9) 4. הָאֵל הִעֶלְיוֹן - האל המְמַמֵּשׁ או המתפתח של זמן ומרחב. אלוהות אישית אשר מגשימה אָסוֹצְיָאטִיבִית את ההישג הזמן-מרחבי ההתנסותי של זהות ברוּא-בוֹרא. הַהֲוָיָה הַעֶלְיוֹנָה חווה באופן אישי את ההישג של אלוהות אחודה בדמותו של האל המתפתח וההתנסותי של ברואי הזמן והמרחב האבולוציוניים.		0:2.15 (4.9) 4. God the Supreme—the actualizing or evolving God of time and space. Personal Deity associatively realizing the time-space experiential achievement of creature-Creator identity. The Supreme Being is personally experiencing the achievement of Deity unity as the evolving and experiential God of the evolutionary creatures of time and space.
0:2.16 (4.10) 5. הָאֵל בַּעַל שֶׁבַע הַפָּנִים - אישיות האלוהות בכל מקום שהיא פועלת למעשה בזמן ובמרחב. אלוהיות פָּרַדִיס האישיוֹת ועמיתיהן הבוראים הפועלים בתוך גבולות היקום המרכזי וּמֵעֵבֶר לו, וההוֹפְכִים לְעוצמה-אִישִׁיּוּתִית, כהֲוָיָה הַעֶלְיוֹנָה ברמה הראשונה של בריות הַהִתְגַּלּוּת של האלוהות המְאַחֶדֶת בזמן ובמרחב. רמה זו של היקום המקיף הינה התחום של אישיוּיוֹת פרדיס היורדות בסִמּוּךְ הדדי להַרְקָעָה הַזְמַן-מֶרְחָבִית של היצורים האבולוציוניים.		0:2.16 (4.10) 5. God the Sevenfold—Deity personality anywhere actually functioning in time and space. The personal Paradise Deities and their creative associates functioning in and beyond the borders of the central universe and power-personalizing as the Supreme Being on the first creature level of unifying Deity revelation in time and space. This level, the grand universe, is the sphere of the time-space descension of Paradise personalities in reciprocal association with the time-space ascension of evolutionary creatures.
0:2.17 (4.11) 6. הָאֵל הַמְּרַבִּי - האל הַמִּתְמַמֵּשׁ לְבַסּוֹף של זמן-על ושל התעלות מעל המרחב. הרמה ההתנסותית השנייה של הִתְגַּלְּמוּת אלוהות מְאַחֶדֶת. הָאֵל הַמְּרַבִּי מרמז על הישג התגשמותם של הערכים המְסונְתָּזִים המוחלטופיים-על-אישיותיים, שהתעלו מעל הזמן-מרחב, שהתממשו לבסוף-חווייתית, ושהינם מתואמים ברמות בריאה סופיות של מציאות האלוהות.		0:2.17 (4.11) 6. God the Ultimate—the eventuating God of supertime and transcended space. The second experiential level of unifying Deity manifestation. God the Ultimate implies the attained realization of the synthesized absonite-superpersonal, time-space-transcended, and eventuated-experiential values, co-ordinated on final creative levels of Deity reality.
0:2.18 (4.12) 7. הָאֵל הַמוחלט - האל המִתְנַסֶּה של ההתעלות מעל ערכים על-אישיים ושל משמעויות אלוֹהיות; כעת קִיּוּמִי כאלוהות המוחלטת. זוהי הרמה השלישית של התרחבות וביטוי אלוהוּתיים ומְאַחדים. ברמה על-יצירתית זו, האלוהות חווה את מיצוי הפוטנציאל אשר ניתן להפכו לאישיותי, פוגשת מושלמות באלוהיּות, ועוברת התרוקנות של קיבולת ההתגלות-עצמית לרמות עוקבות ומתקדמות של הפיכה לאישיות. בשלב זה האלוהות פוגשת את המוחלט הבִלְתִּי מוגבל, מסיגה את גבולו וחווה עימו זהות.		0:2.18 (4.12) 7. God the Absolute—the experientializing God of transcended superpersonal values and divinity meanings, now existential as the Deity Absolute. This is the third level of unifying Deity expression and expansion. On this supercreative level, Deity experiences exhaustion of personalizable potential, encounters completion of divinity, and undergoes depletion of capacity for self-revelation to successive and progressive levels of other-personalization. Deity now encounters, impinges upon, and experiences identity with, the Unqualified Absolute.
III. הַמָקוֹר וְהַמֶרְכָּז הַרִאשׁוֹן ^top		III. The First Source and Center ^top
0:3.1 (4.13) המציאות הכוללת והאינסופית הינה קיומית בשבע דרגות וכשבעה מוחלטים מְתָאֲמִים:		0:3.1 (4.13) Total, infinite reality is existential in seven phases and as seven co-ordinate Absolutes:
0:3.2 (5.1) 1. הַמָקוֹר וְהַמֶרְכָּז הַרִאשוֹן.		0:3.2 (5.1) 1. The First Source and Center.
0:3.3 (5.2) 2. הַמָקוֹר וְהַמֶרְכָּז הַשֵׁנִי.		0:3.3 (5.2) 2. The Second Source and Center.
0:3.4 (5.3) 3. הַמָקוֹר וְהַמֶרְכָּז הַשְׁלִישִׁי.		0:3.4 (5.3) 3. The Third Source and Center.
0:3.5 (5.4) 4. האי של פָּרַדִיס.		0:3.5 (5.4) 4. The Isle of Paradise.
0:3.6 (5.5) 5. הַמוחלט הַאלוהי.		0:3.6 (5.5) 5. The Deity Absolute.
0:3.7 (5.6) 6. הַמוחלט הַאוּנִיבֶרְסָאלִי.		0:3.7 (5.6) 6. The Universal Absolute.
0:3.8 (5.7) 7. הַמוחלט הַבִלְתִּי מוגדר.		0:3.8 (5.7) 7. The Unqualified Absolute.
0:3.9 (5.8) האל, כמָקוֹר וְכַּמֶרְכָּזה ַרִאשוֹן, הינו קדמון ביחס למציאות בכללותה - ללא סייג. הַמָקוֹר וְהַמֶרְכָּז הַרִאשוֹן הינו אינסופי ונצחי, ולפיכך מוגבל או מותנה רק באופן רצוני.		0:3.9 (5.8) God, as the First Source and Center, is primal in relation to total reality—unqualifiedly. The First Source and Center is infinite as well as eternal and is therefore limited or conditioned only by volition.
0:3.10 (5.9) האל - האב האוניברסאלי - הינו האישיות של המקור והמרכז הראשון, וככזה הוא מקיים יחסים אישיים של שליטה אינסופית בכל המקורות והמרכזים הכפיפים והמְתואֲמִים האחרים. שליטה זו הינה אישית ואינסופית בפוטנציה, אף-על-פי שלמעשה אפשר שלא תופעל לעולם, הודות למושלמות הפעולה של האישיויות, המקורות והמרכזים הכפיפים והמְתואֲמִים.		0:3.10 (5.9) God—the Universal Father—is the personality of the First Source and Center and as such maintains personal relations of infinite control over all co-ordinate and subordinate sources and centers. Such control is personal and infinite in potential, even though it may never actually function owing to the perfection of the function of such co-ordinate and subordinate sources and centers and personalities.
0:3.11 (5.10) המקור והמרכז הראשון הינו, אפוא, קדמון בכל תחום ותחום: האלוהי ושאינו אלוהי, האישי ושאינו אישי, הממשי או הפוטנציאלי, הסופי או האינסופי. לא קיים דבר או הוויה, ויהיו אלה יחסיים או סופיים, שאינם מתייחסים, ישירות או בעקיפין, לעליונותו של המקור והמרכז הראשון ושאינם תלויים בו.		0:3.11 (5.10) The First Source and Center is, therefore, primal in all domains: deified or undeified, personal or impersonal, actual or potential, finite or infinite. No thing or being, no relativity or finality, exists except in direct or indirect relation to, and dependence on, the primacy of the First Source and Center.
0:3.12 (5.11) המקור והמרכז הראשון מתייחס ליקום באופנים הבאים:		0:3.12 (5.11) The First Source and Center is related to the universe as:
0:3.13 (5.12) 1. כוחות הכבידה של היקומים החומריים מתכנסים למרכז הכבידה של פרדִיס התחתון. ובדיוק משום כך, קבוע לנצח המיקום הגיאוגרפי של אישיותו ביחס מוחלט למרכז הכוח-אנרגיה של מישור פרדיס התחתון, או החומרי. אולם האישיות המוחלטת של האלוהות מתקיימת במישור העליון, הרוחני, של פרדִיס.		0:3.13 (5.12) 1. The gravity forces of the material universes are convergent in the gravity center of nether Paradise. That is just why the geographic location of his person is eternally fixed in absolute relation to the force-energy center of the nether or material plane of Paradise. But the absolute personality of Deity exists on the upper or spiritual plane of Paradise.
0:3.14 (5.13) 2. כוחות הדעת מתכנסים לעבר הרוח האינסופית; הדעת הקוסמית המפוצלת וההֶפְרֵשִׁית לשֶׁבַע רוּחוֹת הַאָב; הדעת של העליון מִתְמַמֶּשֶׁת עובְדָּתִית כחוויית זמן-מרחב במָאגֶ'סְטוֹן.		0:3.14 (5.13) 2. The mind forces are convergent in the Infinite Spirit; the differential and divergent cosmic mind in the Seven Master Spirits; the factualizing mind of the Supreme as a time-space experience in Majeston.
0:3.15 (5.14) 3. כוחות הרוח של היקום מתכנסים אל הבן הנצחי.		0:3.15 (5.14) 3. The universe spirit forces are convergent in the Eternal Son.
0:3.16 (5.15) 4. הקיבולת הבלתי מוגבלת לפעולת האלוהות שוכנת במוחלט הַאלוהי.		0:3.16 (5.15) 4. The unlimited capacity for deity action resides in the Deity Absolute.
0:3.17 (5.16) 5. הקיבולת הבלתי מוגבלת לתגובה אינסופית מתקיימת בַּמוחלט הַבִלְתִּי מוגדר.		0:3.17 (5.16) 5. The unlimited capacity for infinity response exists in the Unqualified Absolute.
0:3.18 (5.17) 6. שני המוחלטים - המוגדר והַבִלְתִּי מוגדר - מתואמים ומאוחדים על ידי הַמוחלט הַאוּנִיבֶרְסָאלִי ובו.		0:3.18 (5.17) 6. The two Absolutes—Qualified and Unqualified—are co-ordinated and unified in and by the Universal Absolute.
0:3.19 (5.18) 7. פוטנציאל האישיות של בן תמותה אבולוציוני מוסרי, או של כל הוויה מוסרית אחרת, מְמֻרְכָּז באישיותו של האב האוניברסאלי.		0:3.19 (5.18) 7. The potential personality of an evolutionary moral being or of any other moral being is centered in the personality of the Universal Father.
0:3.20 (5.19) המציאות, כפי שהיא נתפסת על ידי בריות סופיות, הינה חלקית, יחסית ומעורפלת. מציאות האלוהות המרבית, שאותה בריות אבולוציוניות סופיות מסוגלות לתפוס באופן מלא, נתפסת במסגרת ההוויה העליונה. אף-על-פי-כן, קיימות מציאויות נצחיות קודמות; מציאויות על-סופיות הקודמות לְאלוהות עליונה זו של בריות הזמן-מרחב האבולוציוניות. בניסיון לתאר את טיבה ואת מקורה של מציאות אוניברסאלית, ועל מנת להעביר את הדברים הללו ברמתה של הדעת הסופית, אנו נאלצים להשתמש בטכניקת ההסקה של זמן-מרחב. בהתאם לכך, עלינו להציג מאורעות סימולטניים של הנצח כמאורעות עוקבים.		0:3.20 (5.19) REALITY, as comprehended by finite beings, is partial, relative, and shadowy. The maximum Deity reality fully comprehensible by evolutionary finite creatures is embraced within the Supreme Being. Nevertheless there are antecedent and eternal realities, superfinite realities, which are ancestral to this Supreme Deity of evolutionary time-space creatures. In attempting to portray the origin and nature of universal reality, we are forced to employ the technique of time-space reasoning in order to reach the level of the finite mind. Therefore must many of the simultaneous events of eternity be presented as sequential transactions.
0:3.21 (6.1) מנקודת מבטו של יצור זמן-מרחב, המקור והבּידּוּל של המציאות עשוי להיראות כך: ה'אֲנִי הוּא' הנצחי והאינסופי שחרר את האלוהות מכבלי האינסוף הַבִלְתִּי מוגדר, תוך שימוש ברצון החופשי הטבוע בו. הפרדה זו מהאינסוף הבלתי מוגדר היא שיצרה את המתח המוחלט האלוהי הראשון. מתח זה של בידול אינסופי נפתר על ידי הַמוחלט הַאוּנִיבֶרְסָאלִי, הפועל על מנת לאחד ולתאם את האינסופיוּת הדינאמית של האלוהות הכוללת, וכן את האינסוֹפיוּת הסטאטית של הַמוחלט הַבִלְתִּי מוגדר.		0:3.21 (6.1) As a time-space creature would view the origin and differentiation of Reality, the eternal and infinite I AM achieved Deity liberation from the fetters of unqualified infinity through the exercise of inherent and eternal free will, and this divorcement from unqualified infinity produced the first absolute divinity-tension. This tension of infinity differential is resolved by the Universal Absolute, which functions to unify and co-ordinate the dynamic infinity of Total Deity and the static infinity of the Unqualified Absolute.
0:3.22 (6.2) בפעולה מקורית זו השיג ה'אֲנִי הוּא' התיאורטי מימוש של אישיות על ידי הפיכתו לאב הנצחי של הבן המקורי, בה בעת שהפך למקור הנצחי של אי פרדִיס. בקיום בו זמני עם הבידול של הבן מהאב, ובנוכחות פרדיס, הופיעו האישיות של הרוח האינסופית והיקום המרכזי של הַאווֹנָה. עם הופעתם של הבן הנצחי ושל הרוח האינסופית, קרי קיום בו זמני של אלוהות אישיותית, חמק האב, כאישיות, מהתפזרותוֹ הבלתי נמנעת ברחבי פוטנציאל האלוהות הכוללת. ומאז, בעוד גוברת והולכת התממשותה של האלוהות ההתנסותית ברמות האלוהיוּת של העליונות, המְרַבִּיּות והמוחלטֻת, ממלא האב את כל פוטנציאל האלוהות רק בסימּוּךְ של שילוש עם שתי האלוהויות השוות לו.		0:3.22 (6.2) In this original transaction the theoretical I AM achieved the realization of personality by becoming the Eternal Father of the Original Son simultaneously with becoming the Eternal Source of the Isle of Paradise. Coexistent with the differentiation of the Son from the Father, and in the presence of Paradise, there appeared the person of the Infinite Spirit and the central universe of Havona. With the appearance of coexistent personal Deity, the Eternal Son and the Infinite Spirit, the Father escaped, as a personality, from otherwise inevitable diffusion throughout the potential of Total Deity. Thenceforth it is only in Trinity association with his two Deity equals that the Father fills all Deity potential, while increasingly experiential Deity is being actualized on the divinity levels of Supremacy, Ultimacy, and Absoluteness.
0:3.23 (6.3) המושג של 'אֲנִי הוּא' מהווה ויתור פילוסופי שאותו אנו מעניקים לדעת הסופית של האדם, המוגבלת בזמן והכבולה למרחב, מהטעם של נמנעוּת ההבנה של ברייה את הקיומים הנצחיים - מציאויות ומערכות יחסים ללא התחלה וללא סוף. עבור בריית הזמן-מרחב, כל דבר מוכרח שתהיה לו התחלה, למעט הַאֶחָד לְלֹא סִבָּה - סיבתן הקדמונית של הסיבות כולן. לפיכך, אנו ממשיגים ערך פילוסופי זה כ'אֲנִי הוּא', ובה בעת מנחים את כל הבריות להבין כי הבן הנצחי והרוח האינסופית הינם נצחיים במשותף עם ה'אֲנִי הוּא'; במילים אחרות, מעולם לא התקיים זמן שבו ה'אֲנִי הוּא' לא היה האב של הבן, ועימו, של הרוח.		0:3.23 (6.3) The concept of the I AM is a philosophic concession which we make to the time-bound, space-fettered, finite mind of man, to the impossibility of creature comprehension of eternity existences—nonbeginning, nonending realities and relationships. To the time-space creature, all things must have a beginning save only the ONE UNCAUSED—the primeval cause of causes. Therefore do we conceptualize this philosophic value-level as the I AM, at the same time instructing all creatures that the Eternal Son and the Infinite Spirit are coeternal with the I AM; in other words, that there never was a time when the I AM was not the Father of the Son and, with him, of the Spirit.
0:3.24 (6.4) מושג האינסוף משמש לציון המלאוּת - הסופיוּת - המשתמעת מקדמוניות המקור והמרכז הראשון. ה'אֲנִי הוּא' התיאורטי הינו הרחבה של פילוסופיית "אינסופיוּת הרצון" עבור הברייה, אולם למעשה האינסוף הינו רמת-ערך ממשית המייצגת את משמעות-הנצח המועצמת של האינסופיות האמיתית של רצונו החופשי האבסולוטי הבלתי כבול של האב האוניברסאלי. מושג זה מכונה לעיתים בכינוי האב-האינסוף.		0:3.24 (6.4) The Infinite is used to denote the fullness—the finality—implied by the primacy of the First Source and Center. The theoretical I AM is a creature-philosophic extension of the “infinity of will,” but the Infinite is an actual value-level representing the eternity-intension of the true infinity of the absolute and unfettered free will of the Universal Father. This concept is sometimes designated the Father-Infinite.
0:3.25 (6.5) מרבית הבלבול שאותו חווים כל סדרי הבריות, מן הנמוכים ביותר ועד לגבוהים שבהם, במאמציהם לגלות את האב-האינסוף, מקורו במגבלות יכולת הבנתם. עליונותו המוחלטת של האב האוניברסאלי אינה גלויה ברמות תת-אינסופיות; לפיכך, אך סביר כי רק הבן הנצחי והרוח האינסופית מכירים אל נכון את האב כאינסוף; עבור כל יתר האישיויות רעיון זה מהווה תרגיל באמונה.		0:3.25 (6.5) Much of the confusion of all orders of beings, high and low, in their efforts to discover the Father-Infinite, is inherent in their limitations of comprehension. The absolute primacy of the Universal Father is not apparent on subinfinite levels; therefore is it probable that only the Eternal Son and the Infinite Spirit truly know the Father as an infinity; to all other personalities such a concept represents the exercise of faith.
IV. מציאות אוניברסאלית ^top		IV. Universe Reality ^top
0:4.1 (6.6) המציאות מתממשת באופנים משתנים ברמות שונות של היקום; המציאות מקורה ברצונו האינסופי של האב האוניברסאלי ובאמצעותו; המציאות ניתנת להבנה באמצעות שלושה שלבים עיקריים ובמספר רב של רמות מימוש שונות ביקום:		0:4.1 (6.6) Reality differentially actualizes on diverse universe levels; reality originates in and by the infinite volition of the Universal Father and is realizable in three primal phases on many different levels of universe actualization:
0:4.2 (6.7) 1. מציאות אִי-אלוהית משתרעת מתחומי האנרגיה של הלֹא-אִישִׁי ועד למרחבי המציאות של הערכים שאינם ניתנים להפיכה לאישיות של הקיום האוניברסאלי, ואף עד לנוכחותו של הַמוחלט הַבִלְתִּי מוגדר.		0:4.2 (6.7) 1. Undeified reality ranges from the energy domains of the nonpersonal to the reality realms of the nonpersonalizable values of universal existence, even to the presence of the Unqualified Absolute.
0:4.3 (7.1) 2. המציאות האלוהית כוללת את כל פוטנציאל האלוהות האינסופי, המשתרע על פני כל תחום האישיות, מן הנמוך ביותר והסופי ועד למרומם ביותר והאינסופי, וכך מקיפה את כל התחום של הניתן לההיפך לְאִישִיוּת, ואף מעבר לכך - עד לנוכחות של הַמוחלט הַאלוהי עצמו.		0:4.3 (7.1) 2. Deified reality embraces all infinite Deity potentials ranging upward through all realms of personality from the lowest finite to the highest infinite, thus encompassing the domain of all that which is personalizable and more—even to the presence of the Deity Absolute.
0:4.4 (7.2) 3. מציאות סִימּוּכִית-הֲדָדִית. המציאות האוניברסאלית הינה לכאורה אלוהית או אי-אלוהית, אולם בעבור בריות תת-אלוהיות מתקיים תחום רחב של מציאות סִימּוּכִית-הֲדָדִית בפוטנציה ובְּהִתְמַמְּשׁוּת; מציאות זו אינה קלה לזיהוי. חלק גדול ממציאות מְתuאֶמֶת זו נכלל בתחומיו של הַמוחלט הַאוּנִיבֶרְסָאלִי.		0:4.4 (7.2) 3. Interassociated reality. Universe reality is supposedly either deified or undeified, but to subdeified beings there exists a vast domain of interassociated reality, potential and actualizing, which is difficult of identification. Much of this co-ordinate reality is embraced within the realms of the Universal Absolute.
0:4.5 (7.3) זה הינו הרעיון הקדמון של המציאות המקורית: האב מאתחל את המציאות ומתחזק אותה. הדיפרנציאלים הקדמונים של המציאות הינם האלוהי והאי-אלוהי - המוחלט האלוהי והמוחלט הבלתי מוגבל. מערכת היחסים הקדמונית הינה המתח המתקיים ביניהם. מתח אלוהותי זה, שאותחל על ידי האב, נפתר באופן מושלם על ידי המוחלט האוניברסאלי ומונצח בדמותו.		0:4.5 (7.3) This is the primal concept of original reality: The Father initiates and maintains Reality. The primal differentials of reality are the deified and the undeified—the Deity Absolute and the Unqualified Absolute. The primal relationship is the tension between them. This Father-initiated divinity-tension is perfectly resolved by, and eternalizes as, the Universal Absolute.
0:4.6 (7.4) מנקודת המבט של זמן ומרחב, המציאות ניתנת להמשך חלוקה כמפורט מטה:		0:4.6 (7.4) From the viewpoint of time and space, reality is further divisible as:
0:4.7 (7.5) 1. ממשית ופוטנציאלית. מציאויות המתקיימות במלאות של ביטוי, לעומת מציאויות המכילות יכולת סמויה לצמיחה. הבן הנצחי הינו מציאות רוחנית מוחלטת; בן תמותה הינו, במידה מרובה, פוטנציאל רוחני בלתי ממומש.		0:4.7 (7.5) 1. Actual and Potential. Realities existing in fullness of expression in contrast to those which carry undisclosed capacity for growth. The Eternal Son is an absolute spiritual actuality; mortal man is very largely an unrealized spiritual potentiality.
0:4.8 (7.6) 2. מוחלטת ותת-מוחלטת. מציאויות מוחלטות הינן קיימויות נצחיות. מציאויות תת-מוחלטות מושלכות בשתי רמות: מוחלטוֹפִיוֹת - מציאויות יחסיות הן ביחס לזמן והן ביחס לנצח; וסופיות - מציאויות אשר מושלכות במרחב ומתממשות בזמן.		0:4.8 (7.6) 2. Absolute and Subabsolute. Absolute realities are eternity existences. Subabsolute realities are projected on two levels: Absonites—realities which are relative with respect to both time and eternity. Finites—realities which are projected in space and are actualized in time.
0:4.9 (7.7) 3. קִיּוּמִית והתנסותית. אלוהות פרדיס הנה קיומית, אולם העליון והמרבי המגיחים הינם התנסותיים.		0:4.9 (7.7) 3. Existential and Experiential. Paradise Deity is existential, but the emerging Supreme and Ultimate are experiential.
0:4.10 (7.8) 4. אישית ולא-אישית. התרחבותה של האלוהות, ביטויה של האישיות, וכן האבולוציה של היקום, מותנות כולן לעולמים בפעולת הרצון החופשי של האב, אשר לנצח הפריד בין המשמעויות של הדעת, הרוח והאישיות, הממשיות והפוטנציאליות, המְמורְכָּזוֹת בבן הנצחי, לבין אותם הדברים המְמורְכָּזִים והטבועים באי פרדיס.		0:4.10 (7.8) 4. Personal and Impersonal. Deity expansion, personality expression, and universe evolution are forever conditioned by the Father’s freewill act which forever separated the mind-spirit-personal meanings and values of actuality and potentiality centering in the Eternal Son from those things which center and inhere in the eternal Isle of Paradise.
0:4.11 (7.9) פרַדִיס הינו מונח הכולל את המוקדים המוחלטים, האישיים ושאינם אישיים, של כל רמות המציאות האוניברסאלית. המונח פרדיס, המסויג כהלכה, עשוי לרמז על צורת מציאות אחת, או לחלופין על כל צורות המציאות, האלוהות, האישיות והאנרגיה - הרוחנית, הדעתית או החומרית. בכל הנוגע לערכים, משמעויות וקיום בפועל, כל הצורות והאופנים הללו חולקים את פרדיס כמקום המוצא, הפעולה והיעד.		0:4.11 (7.9) PARADISE is a term inclusive of the personal and the nonpersonal focal Absolutes of all phases of universe reality. Paradise, properly qualified, may connote any and all forms of reality, Deity, divinity, personality, and energy—spiritual, mindal, or material. All share Paradise as the place of origin, function, and destiny, as regards values, meanings, and factual existence.
0:4.12 (7.10) האי של פרדיס – המונח פרדיס, שאינו סויג באופן כלשהו, הינו המוחלט של שליטת המקור והמרכז הראשון בכבידה החומרית. פרדיס, בהיותו הדבר הנייח היחיד בכל יקום היקומים, ניצב ללא ניע. קיים אתר אוניברסאלי לאי של פרדיס, אך לא קיים עבורו מיקום בחלל. אי נצחי זה הינו מקורם בפועל של היקומים הפיזיים - עבר, הווה ועתיד. אי האור הגרעיני מקורו באלוהות, אך הוא עצמו איננו אלוהות; אף היצירות החומריות אינן מהוות חלק מהאלוהות; הן הינן תוצאתה.		0:4.12 (7.10) The Isle of Paradise—Paradise not otherwise qualified—is the Absolute of the material-gravity control of the First Source and Center. Paradise is motionless, being the only stationary thing in the universe of universes. The Isle of Paradise has a universe location but no position in space. This eternal Isle is the actual source of the physical universes—past, present, and future. The nuclear Isle of Light is a Deity derivative, but it is hardly Deity; neither are the material creations a part of Deity; they are a consequence.
0:4.13 (7.11) פרדיס אינו בורא; הוא הינו מפקח ייחודי המבקר פעולות אוניברסאליות רבות; מפקח במידה רבה יותר מאשר מגיב. ברחבי יקומי החומר, משפיע פרדיס על ההתנהגות ועל התגובות של כל הבריות אשר להן נגיעה בכוח, אנרגיה ועוצמה, אולם פרדיס עצמו הינו ייחודי, בלעדי ומבודד מכלל היקומים. פרדיס אינו מייצג דבר ודבר אינו מייצג את פרדיס. הוא איננו כוח ואיננו נוכחות; הוא פשוט פרדיס.		0:4.13 (7.11) Paradise is not a creator; it is a unique controller of many universe activities, far more of a controller than a reactor. Throughout the material universes Paradise influences the reactions and conduct of all beings having to do with force, energy, and power, but Paradise itself is unique, exclusive, and isolated in the universes. Paradise represents nothing and nothing represents Paradise. It is neither a force nor a presence; it is just Paradise.
V. מציאויות אישיותיות ^top		V. Personality Realities ^top
0:5.1 (8.1) אישיות הינה רמה של מציאות אלוהית הנעה בטווח שמהרמה האנושית בת התמותה והאמצעיונית, בהפעלה גבוהה יותר של הדעת בפּולְחָן ובבינה, דרך הרמה המורונטית והרמה הרוחנית, ועד להשגת הסטאטוס הסופי של האישיות. זוהי ההרקעה האבולוציונית של בני תמותה ושל יצורים דומים להם, ואולם ביקום קיימים סדרי אישיות רבים אחרים.		0:5.1 (8.1) Personality is a level of deified reality and ranges from the mortal and midwayer level of the higher mind activation of worship and wisdom up through the morontial and spiritual to the attainment of finality of personality status. That is the evolutionary ascent of mortal- and kindred-creature personality, but there are numerous other orders of universe personalities.
0:5.2 (8.2) המציאות כפופה להתרחבות אוניברסאלית; האישיות נתונה בגיוון אינסופי; ולשתיהן קיימת האפשרות להיות מתואמות עם האלוהות ומיוצבות באופן נצחי בלתי מוגבל כמעט. בעוד שטווח המטמורפוזה של המציאות הלא-אישית הוא בהחלט מוגבל, אין אנו מכירים מגבלות כלשהן להתפתחותן המדורגת של מציאויות אישיותיות.		0:5.2 (8.2) Reality is subject to universal expansion, personality to infinite diversification, and both are capable of well-nigh unlimited Deity co-ordination and eternal stabilization. While the metamorphic range of nonpersonal reality is definitely limited, we know of no limitations to the progressive evolution of personality realities.
0:5.3 (8.3) ברמות התנסותיות מושגות, כל סדרי האישיות וערכיה הינם סימוכיים ואף יְצִירָתִיִּים במשותף. אפילו האל ובן תמותה עשויים להתקיים בצוותא באישיות מאוחדת, כפי שמדגים באופן כה מעודן הסטאטוס הנוכחי של הַמָשִׁיחַ מִיכָאֵל - בן האדם ובן האל.		0:5.3 (8.3) On attained experiential levels all personality orders or values are associable and even cocreational. Even God and man can coexist in a unified personality, as is so exquisitely demonstrated in the present status of Christ Michael—Son of Man and Son of God.
0:5.4 (8.4) כלל סדרי האישיות ושלביה התת-אינסופיים הינם יְצִירָתִיִּים במשותף באופן פוטנציאלי, וניתנים להשגה באופן סימוכי. הקדם-אישיותי, האישיותי והעל-אישיותי, מקושרים יחדיו על ידי הפוטנציאל המשותף לכדי הישג מְתָאֵם, מימוש מדורג ויכולת ליְצִירָתִיּוֹת במשותף. אולם, לעולם לא יותמר במישרין הלא-אישי לאישי. אישיות לעולם אינה ספונטאנית; זוהי מתנתו של אב פרדיס. האישיות נוספת עָל גַּבֵּי אנרגיה והינה סימוכית אך ורק למערכות אנרגיה חיות; זהוּת עשויה להיות סימוכית אף עבור תבניות אנרגיה שאינן חיות.		0:5.4 (8.4) All subinfinite orders and phases of personality are associative attainables and are potentially cocreational. The prepersonal, the personal, and the superpersonal are all linked together by mutual potential of co-ordinate attainment, progressive achievement, and cocreational capacity. But never does the impersonal directly transmute to the personal. Personality is never spontaneous; it is the gift of the Paradise Father. Personality is superimposed upon energy, and it is associated only with living energy systems; identity can be associated with nonliving energy patterns.
0:5.5 (8.5) האב האוניברסאלי הינו סוד מציאוּתיּות האישיות, מַּתָּת האישיות וְיִעוּדָהּ. הבן הנצחי הינו האישיות המוחלטת, סודן של האנרגיה הרוחנית, הרוחות המורונטיות והרוחות המושלמות. הַפּוֹעֵל הֶאָחוּד הינו אישיות הרוח-דעת, מקור התבונה, ההיגיון והדעת האוניברסאלית. אולם אי פרדיס הוא לא-אישיותי וחוץ-רוחני, בהיותו מהות הגוף האוניברסאלי, המקור והמרכז של החומר הפיזי, ותבנית האב המוחלטת למציאות החומרית האוניברסאלית.		0:5.5 (8.5) The Universal Father is the secret of the reality of personality, the bestowal of personality, and the destiny of personality. The Eternal Son is the absolute personality, the secret of spiritual energy, morontia spirits, and perfected spirits. The Conjoint Actor is the spirit-mind personality, the source of intelligence, reason, and the universal mind. But the Isle of Paradise is nonpersonal and extraspiritual, being the essence of the universal body, the source and center of physical matter, and the absolute master pattern of universal material reality.
0:5.6 (8.6) האיכויות הללו של המציאות האוניברסאלית מתגשמות בחוויה האנושית של שוכני אוּרָנְטִיָה ברמות הבאות:		0:5.6 (8.6) These qualities of universal reality are manifest in Urantian human experience on the following levels:
0:5.7 (8.7) 1. גוף. האורגניזם החומרי או הפיזי של האדם. המנגנון האלקטרו-כימי החי ממוצא ומטבע חייתי.		0:5.7 (8.7) 1. Body. The material or physical organism of man. The living electrochemical mechanism of animal nature and origin.
0:5.8 (8.8) 2. דעת. המנגנון החושב, הקולט והמרגיש של האורגניזם האנושי. החוויה המודעת והלא-מודעת הכוללת. החוכמה המתחברת לחיי הרגש המתעלים באמצעותם של הפּולְחָן ושל הבינה לרמת הרוח.		0:5.8 (8.8) 2. Mind. The thinking, perceiving, and feeling mechanism of the human organism. The total conscious and unconscious experience. The intelligence associated with the emotional life reaching upward through worship and wisdom to the spirit level.
0:5.9 (8.9) 3. רוח. הרוח האלוהית השוכנת בדעתו של האדם - מְכַווְנֵן הַמַחְשָבָה. רוח אַלְמוֹתִית זו הינה קדם-אישיותית – היא איננה אישיות, אף כי היא מיועדת להפוך לחלק מאישיותו של בן התמותה השורד.		0:5.9 (8.9) 3. Spirit. The divine spirit that indwells the mind of man—the Thought Adjuster. This immortal spirit is prepersonal—not a personality, though destined to become a part of the personality of the surviving mortal creature.
0:5.10 (8.10) 4. נשמה. נשמתו של האדם הינה רכישה התנסותית. כאשר בוחרת ברייה בת תמותה "לעשות את רצון אבינו שבשמיים", הופכת הרוח השוכנת בה לאביה של מציאות חדשה בחוויה האנושית. הדעת החומרית בת התמותה הינה האם של המציאות שמופיעה. מהותה של מציאות חדשה זו אינה חומרית ואינה רוחנית – היא מורונטית. זוהי הנשמה האלמותית בהופעתה, אשר עתידה לשרוד את המוות ולהתחיל בתהליך ההרקעה לעבר פרדיס.		0:5.10 (8.10) 4. Soul. The soul of man is an experiential acquirement. As a mortal creature chooses to “do the will of the Father in heaven,” so the indwelling spirit becomes the father of a new reality in human experience. The mortal and material mind is the mother of this same emerging reality. The substance of this new reality is neither material nor spiritual—it is morontial. This is the emerging and immortal soul which is destined to survive mortal death and begin the Paradise ascension.
0:5.11 (9.1) אישיות. האישיות של האדם בן התמותה אינה הגוף, הדעת או הרוח; אף אינה הנשמה. האישיות הינה המציאות הבלתי משתנה היחידה בחווייתה המשתנה תמידית של הברייה, והיא המאחדת את כל ההיבטים הסימוכיים של האינדיבידואליות. האישיות מהווה את המתת הייחודי שאותו מעניק האב האוניברסאלי לאנרגיות החיות והסימוכיות של חומר, דעת ורוח, והיא שורדת עם הישרדותה של הנשמה המורונטית.		0:5.11 (9.1) Personality. The personality of mortal man is neither body, mind, nor spirit; neither is it the soul. Personality is the one changeless reality in an otherwise ever-changing creature experience; and it unifies all other associated factors of individuality. The personality is the unique bestowal which the Universal Father makes upon the living and associated energies of matter, mind, and spirit, and which survives with the survival of the morontial soul.
0:5.12 (9.2) 'מוֹרוֹנְטִיָה' הינו מונח המציין את רמת התָּוֶוךְ הנרחבת שבין החומרי לבין הרוחני. הוא עשוי לציין מציאויות אישיות ומציאויות לא-אישיות, אנרגיות חיות ושאינן חיות. הַשְּׁתִי של מורונטיה הוא רוחני; הָעֵרֶב של מורונטיה הוא פיזי.		0:5.12 (9.2) Morontia is a term designating a vast level intervening between the material and the spiritual. It may designate personal or impersonal realities, living or nonliving energies. The warp of morontia is spiritual; its woof is physical.
VI. אנרגיה ותבנית ^top		VI. Energy and Pattern ^top
0:6.1 (9.3) אנו מכנים 'אישי' כל דבר ודבר אשר מגיב למעגל האישיות של האב. אנו מכנים 'רוח' כל דבר ודבר אשר מגיב למעגל הרוח של הבן. כל דבר אשר מגיב למעגל הדעת של הפועל האחוד, אנו מכנים 'דעת'. דעת כתכונה של הרוח האינסופית - דעת על כל שלביה. כל דבר אשר מגיב למעגל החומר-כבידה המתמרכז בתחתית פרדיס, אנו מכנים 'חומר' - אנרגיה-חומר על כל מצביה המטמורפוזיים.		0:6.1 (9.3) Any and all things responding to the personality circuit of the Father, we call personal. Any and all things responding to the spirit circuit of the Son, we call spirit. Any and all that responds to the mind circuit of the Conjoint Actor, we call mind, mind as an attribute of the Infinite Spirit—mind in all its phases. Any and all that responds to the material-gravity circuit centering in nether Paradise, we call matter—energy-matter in all its metamorphic states.
0:6.2 (9.4) ב'אנרגיה' אנחנו משתמשים כמונח כוללני שאותו אנו מחילים על תחומי הרוח, הדעת והחומר. כוח משמש אף הוא באופן נרחב. עוצמה, על פי רוב, מוגבלת בהתייחסותה לציון הרמה האלקטרונית של חומר, כלומר, לחומר המגיב לכבידה הליניארית ביקום המקיף. עוצמה אף משמשת לציון ריבונות. אין ביכולתנו לשמור כאן על ההגדרות המקובלות שלכם לכוח, אנרגיה ועוצמה. זאת משום ששפתכם כה חסרה, עד שאנו נאלצים לייחס למונחים הללו משמעויות מרובות.		0:6.2 (9.4) ENERGY we use as an all-inclusive term applied to spiritual, mindal, and material realms. Force is also thus broadly used. Power is ordinarily limited to the designation of the electronic level of material or linear-gravity-responsive matter in the grand universe. Power is also employed to designate sovereignty. We cannot follow your generally accepted definitions of force, energy, and power. There is such paucity of language that we must assign multiple meanings to these terms.
0:6.3 (9.5) אנרגיה פיזית היא מונח המציין את כלל הצורות והשלבים של תנועה, פעולה ופוטנציאל שהינם בעלי מופע.		0:6.3 (9.5) Physical energy is a term denoting all phases and forms of phenomenal motion, action, and potential.
0:6.4 (9.6) בדִיוּן על מופעי האנרגיה הפיזית, אנו עושים בדרך כלל שימוש במונחים כוח קוסמי, אֶנֶרְגְּיָה מְגִיחָה ועוצמת היקום. על-פי-רוב, מונחים אלה משמשים באופנים הבאים:		0:6.4 (9.6) In discussing physical-energy manifestations, we generally use the terms cosmic force, emergent energy, and universe power. These are often employed as follows:
0:6.5 (9.7) 1. כוח קוסמי כולל את כל צורות האנרגיה הנגזרות מהמוחלט הַבִלְתִּי מוגדר, אך עדיין אינן מגיבות לכבידה של פרדיס.		0:6.5 (9.7) 1. Cosmic force embraces all energies deriving from the Unqualified Absolute but which are as yet unresponsive to Paradise gravity.
0:6.6 (9.8) 2. אֶנֶרְגְּיָה מְגִיחָה כוללת את כל צורות האנרגיות אשר מגיבות לכבידה של פרדיס, אך עדיין אינן מגיבות לכבידה מקומית או לכבידה ליניארית. זוהי הרמה הפְּרֶה-אלקטרונית של אנרגיה-חומר.		0:6.6 (9.8) 2. Emergent energy embraces those energies which are responsive to Paradise gravity but are as yet unresponsive to local or linear gravity. This is the pre-electronic level of energy-matter.
0:6.7 (9.9) 3. עוצמת היקום כוללת את כל צורות האנרגיה המגיבות במישרין לכבידה לינארית, ובנוסף מגיבות גם לכבידה של פרדיס. זוהי הרמה האלקטרונית של אנרגיה-חומר ושל כל ההתפתחויות העוקבות שלה.		0:6.7 (9.9) 3. Universe power includes all forms of energy which, while still responding to Paradise gravity, are directly responsive to linear gravity. This is the electronic level of energy-matter and all subsequent evolutions thereof.
0:6.8 (9.10) דעת היא תופעה המרמזת על נוכחות ופעולה של סעד חי בנוסף למגוון מערכות אנרגטיות; והדבר נכון עבור כל רמות התבונה. באישיות, הדעת מתווכת לעולם בין החומר לבין הרוח; לפיכך, מואר היקום בשלושה סוגים של אור: אור חומרי, אור התּוֹבָנָה ואוֹרִיּוּת הרוּחַ.		0:6.8 (9.10) Mind is a phenomenon connoting the presence-activity of living ministry in addition to varied energy systems; and this is true on all levels of intelligence. In personality, mind ever intervenes between spirit and matter; therefore is the universe illuminated by three kinds of light: material light, intellectual insight, and spirit luminosity.
0:6.9 (10.1) אור - אוֹרִיּוּת הרוּחַ - היא סמל מילולי, אופן דיבור, המעיד על ההתגלמות האופיינית של האישיות בקרב בריות רוחניות מסדרים מגוונים. נביעת אוריות זו אינה קשורה כהוא זה לתובנה אינטלקטואלית או להתגשמויות אור חומריות.		0:6.9 (10.1) Light—spirit luminosity—is a word symbol, a figure of speech, which connotes the personality manifestation characteristic of spirit beings of diverse orders. This luminous emanation is in no respect related either to intellectual insight or to physical-light manifestations.
0:6.10 (10.2) תבנית עשויה להיות מושלכת כאנרגיה רוחנית, דעתית, חומרית, או כשילוב כלשהו של סוגי אנרגיה אלו. היא עשויה לְחַדֵר אישיויות, זהויות, הוויות, או חומר שאינו חי. אולם תבנית הינה תבנית באשר היא; רק עותקים משוכפלים.		0:6.10 (10.2) PATTERN can be projected as material, spiritual, or mindal, or any combination of these energies. It can pervade personalities, identities, entities, or nonliving matter. But pattern is pattern and remains pattern; only copies are multiplied.
0:6.11 (10.3) תבנית עשויה לעצב אנרגיה, אך היא איננה שולטת בה. הכבידה היא היחידה השולטת באנרגיה-חומר. לא החלל ולא התבנית מגיבים לכבידה, אך אין מתקיימים כל יחסים בין חלל לתבנית; החלל איננו תבנית ואף אינו תבנית פוטנציאלית. תבנית הינה תצורת מציאות אשר שילמה את מלוא חוֹבָהּ לכבידה; המציאות של כל תבנית מורכבת מהאנרגיות, מהדעת, מהרוח או ממִרכיבי החומר שלה.		0:6.11 (10.3) Pattern may configure energy, but it does not control it. Gravity is the sole control of energy-matter. Neither space nor pattern are gravity responsive, but there is no relationship between space and pattern; space is neither pattern nor potential pattern. Pattern is a configuration of reality which has already paid all gravity debt; the reality of any pattern consists of its energies, its mind, spirit, or material components.
0:6.12 (10.4) לעומת ההיבט הכוללני של אנרגיה ושל אישיות, התבנית מציגה את ההיבט האינדיבידואלי שלהן. צורות אישיות או זהוּת הינן תבניות המהוות פועל יוצא של אנרגיה (פיזית, רוחנית, או דעתית), אך הן אינן טבועות בתוכה. ניתן לייחס את האיכות של אנרגיה, או של אישיות, הגורמת לתבנית להופיע, לאל - לאלוהות - למתת העוצמה של פרדיס או לקיומן בצוותא של אישיוּת ושל עוצמה.		0:6.12 (10.4) In contrast to the aspect of the total, pattern discloses the individual aspect of energy and of personality. Personality or identity forms are patterns resultant from energy (physical, spiritual, or mindal) but are not inherent therein. That quality of energy or of personality by virtue of which pattern is caused to appear may be attributed to God—Deity—to Paradise force endowment, to the coexistence of personality and power.
0:6.13 (10.5) התבנית הינה תוכנית-על שממנה נעשים עותקים. פרדיס הנצחי מהווה את התבנית המוחלטת; הבן הנצחי הינו תבניתה של האישיות; האב האוניברסאלי הינו אביהם-מולידם של השניים. אולם פרדיס אינו מעניק תבנית, ואילו הבן אינו יכול להעניק אישיות.		0:6.13 (10.5) Pattern is a master design from which copies are made. Eternal Paradise is the absolute of patterns; the Eternal Son is the pattern personality; the Universal Father is the direct ancestor-source of both. But Paradise does not bestow pattern, and the Son cannot bestow personality.
VII. ההוויה הַעֶלְיוֹנָה ^top		VII. The Supreme Being ^top
0:7.1 (10.6) בכל הנוגע למערכות יחסים נצחיות, מנגנון האלוהות של יקום האב הוא כפול פנים. האל האב, האל הבן והאל הרוח הינם נצחיים - הם הוויות קיוּמיוֹת - בעוד שהאל העליון, האל המרבי והאל המוחלט, הינם אישיויות אלוהות של העידנים שלאחר-האוונה, אשר מִתְמַמְּשׁוֹת בסְפֵרוֹת הזמן-מרחב ובסְפֵרוֹת המצויות בהִתְעַלּוּת מֵעַל זְּמַן-מֶרְחָב ומתקיימות בהתרחבות אבולוציונית ביקום האב. אישיויות אלוהות מִתְמַמְּשׁוֹת אלה הינן נצחיות לעתיד החל מהרגע שבו הן רוכשות עוצמה-אִישִׁיּוּתִית ביקומים הצומחים, זאת באמצעות טכניקת ההתממשות החווייתית של הפוטנציאלים הסימוכיים-יצירתיים של אלוהויות פרדיס הנצחיות.		0:7.1 (10.6) The Deity mechanism of the master universe is twofold as concerns eternity relationships. God the Father, God the Son, and God the Spirit are eternal—are existential beings—while God the Supreme, God the Ultimate, and God the Absolute are actualizing Deity personalities of the post-Havona epochs in the time-space and the time-space-transcended spheres of master universe evolutionary expansion. These actualizing Deity personalities are future eternals from the time when, and as, they power-personalize in the growing universes by the technique of the experiential actualization of the associative-creative potentials of the eternal Paradise Deities.
0:7.2 (10.7) לפיכך, האלוהות הינה בעלת נוכחות כפולה:		0:7.2 (10.7) Deity is, therefore, dual in presence:
0:7.3 (10.8) 1. קיומית - הוויות בעלות קיום נצחי, עבר, הווה ועתיד.		0:7.3 (10.8) 1. Existential—beings of eternal existence, past, present, and future.
0:7.4 (10.9) 2. התנסותית - הוויות אשר מתממשות בהווה שלאחר-האוונה, אך לקיומן אין סוף בעתיד הנצחי.		0:7.4 (10.9) 2. Experiential—beings actualizing in the post-Havona present but of unending existence throughout all future eternity.
0:7.5 (10.10) האב, הבן והרוח הינם קיומיים - קיומיים למעשה (אף כי כל פוטנציאל הוא ככל הנראה חווייתי). העליון והמרבי הינם התנסותיים לחלוטין. המוחלט האלוהי הינו חווייתי בהתממשות, אך קיומי באופן פוטנציאלי. מהותה של האלוהות הינה נצחית, אך רק שלוש האישיויות המקוריות של האלוהות הינן נצחיות ללא כל סייג. עבור כל האישיויות האלוהות האחרות קיים מקור, אך ייעודן הינו נצחי.		0:7.5 (10.10) The Father, Son, and Spirit are existential—existential in actuality (though all potentials are supposedly experiential). The Supreme and the Ultimate are wholly experiential. The Deity Absolute is experiential in actualization but existential in potentiality. The essence of Deity is eternal, but only the three original persons of Deity are unqualifiedly eternal. All other Deity personalities have an origin, but they are eternal in destiny.
0:7.6 (10.11) כעת, משהצליח האב לבטא את עצמו באופן קיומי בבן וברוח, הוא משיג ביטוי עצמי חווייתי ברמות אלוהות שעד כה היו לא-אישיות וסמויות, כאל העליון, האל המרבי והאל המוחלט. אלוהוּיוֹת חווייתיות אלה אינן קיימות במלואן כעת אלא נמצאות בתהליך של התממשות.		0:7.6 (10.11) Having achieved existential Deity expression of himself in the Son and the Spirit, the Father is now achieving experiential expression on hitherto impersonal and unrevealed deity levels as God the Supreme, God the Ultimate, and God the Absolute; but these experiential Deities are not now fully existent; they are in process of actualization.
0:7.7 (11.1) האל העליון בהאוונה הינו ההשתקפות הרוחנית האישית של אלוהות פרדיס המשולשת. מערכת יחסים סימוכית זו מתרחבת כעת כלפי חוץ באופן יצירתי באל בעל שבע הפנים, וכן מסונתזת ביקום המקיף בעוצמה החווייתית של הַעֶלְיוֹן הַכֹּל יָכוֹל. כך, אלוהות פרדיס, הקיומית כשלוש אישיויות, מתפתחת חווייתית בשני שלבים של עליונות, כאשר שני שלבים אלה מתאחדים ברכישת עוצמה-אִישִׁיּוּתִית לכדי אדון אחד, ההוויה העליונה.		0:7.7 (11.1) God the Supreme in Havona is the personal spirit reflection of the triune Paradise Deity. This associative Deity relationship is now creatively expanding outward in God the Sevenfold and is synthesizing in the experiential power of the Almighty Supreme in the grand universe. Paradise Deity, existential as three persons, is thus experientially evolving in two phases of Supremacy, while these dual phases are power-personality unifying as one Lord, the Supreme Being.
0:7.8 (11.2) האב האוניברסאלי משיג שחרור מרצון מחבלי האינסוף ומאזיקי הנצח באמצעות טכניקת השילוש, ההפיכה המשולשת לאישיות של אלוהות. אפילו כעת מתפתחת ההוויה העליונה כאיחוד אישיותי תת-נצחי של מופע האלוהות בעל שבע ההיבטים במגזרי הזמן-מרחב של היקום המקיף.		0:7.8 (11.2) The Universal Father achieves freewill liberation from the bonds of infinity and the fetters of eternity by the technique of trinitization, threefold Deity personalization. The Supreme Being is even now evolving as a subeternal personality unification of the sevenfold manifestation of Deity in the time-space segments of the grand universe.
0:7.9 (11.3) ההוויה העליונה אינה יוצר ישיר – למעט היותה אבי מָאגֶ'סְטוֹן – אלא המתאם המסנתז את כל פעילויות הברואים והבוראים ביקום. ההוויה העליונה, המתממשת כעת ביקומים האבולוציוניים, הינה האלוהות המתאמת והמסנתזת את האלוהיות הזמן-מרחבית, כלומר, את אלוהות פרדיס המשולשת בסימוך חווייתי עם הַבּוֹרְאִים הַעֶלְיוֹנִים של זמן ומרחב. לכשתתממש לבסוף, תהא אלוהות אבולוציונית זו מיזוגו הנצחי של הסופי עם האינסופי - האיחוד הנצחי והבלתי ניתן להפרדה של עוצמה חווייתית ושל אישיות רוחנית.		0:7.9 (11.3) The Supreme Being is not a direct creator, except that he is the father of Majeston, but he is a synthetic co-ordinator of all creature-Creator universe activities. The Supreme Being, now actualizing in the evolutionary universes, is the Deity correlator and synthesizer of time-space divinity, of triune Paradise Deity in experiential association with the Supreme Creators of time and space. When finally actualized, this evolutionary Deity will constitute the eternal fusion of the finite and the infinite—the everlasting and indissoluble union of experiential power and spirit personality.
0:7.10 (11.4) המציאות הסופית הכוללת של זמן-מרחב, תחת הדחף המנחה של ההוויה העליונה המתפתחת, מעורבת בניוד, בהרקעה תמידית ובאיחוד החותר למושלמות (סינתזת עוצמה-אִישִׁיּוּתִית) של כל דרגות וערכי המציאות הסופית; זאת בסימוך לדרגות שונות של מציאות פרדיס, ועל מנת לצאת בהמשך לניסיון העפלה אל הרמות המוחלטופיות של השגת המצב הַעָל-ברוּאִי.		0:7.10 (11.4) All time-space finite reality, under the directive urge of the evolving Supreme Being, is engaged in an ever-ascending mobilization and perfecting unification (power-personality synthesis) of all phases and values of finite reality, in association with varied phases of Paradise reality, to the end and for the purpose of subsequently embarking upon the attempt to reach absonite levels of supercreature attainment.
VIII. הָאֵל בעל שבע הפנים ^top		VIII. God the Sevenfold ^top
0:8.1 (11.5) על מנת לכפר על המצב הסופי של היצורים ולפצות על מגבלות תפיסם, הניח האב האוניברסאלי עבור הבריות האבולוציוניות את היסוד לגישה בעלת שבעת ההיבטים לאלוהות:		0:8.1 (11.5) To atone for finity of status and to compensate for creature limitations of concept, the Universal Father has established the evolutionary creature’s sevenfold approach to Deity:
0:8.2 (11.6) 1. הַבָּנִים הבוֹרְאִים שֶל פָּרַדִיס.		0:8.2 (11.6) 1. The Paradise Creator Sons.
0:8.3 (11.7) 2. עַתִיקֵי הַיוֹמִין.		0:8.3 (11.7) 2. The Ancients of Days.
0:8.4 (11.8) 3. שֶׁבַע רוּחוֹת הַאָב.		0:8.4 (11.8) 3. The Seven Master Spirits.
0:8.5 (11.9) 4. ההוויה הַעֶלְיוֹנָה.		0:8.5 (11.9) 4. The Supreme Being.
0:8.6 (11.10) 5. הָאֵל הָרוּחַ.		0:8.6 (11.10) 5. God the Spirit.
0:8.7 (11.11) 6. הָאֵל הַבֵּן.		0:8.7 (11.11) 6. God the Son.
0:8.8 (11.12) 7. הָאֵל הָאָב.		0:8.8 (11.12) 7. God the Father.
0:8.9 (11.13) הֲפִיכָה מְשׁובָּעַת זו של אלוהות לְאִישִׁיּוּת בזמן ובמרחב, ואף בשבעת יקומי-העל, מאפשרת לבן התמותה להשיג את נוכחותו של האל, שהינו רוח. עבור בריות הזמן-מרחב, העשויות לִרְכּושׁ לעיתים עוצמה-אִישִׁיּוּתִית בהוויה העליונה, אלוהות מְשׁובָּעַת זו הינה האלוהות הפונקציונאלית של הבריות האבולוציוניות ביחס לקריירת הַהַרְקָעָה לְפָּרַדִיס. נתיבת-גילוי חווייתית כזו של ידיעת האל, מתחילה בהכרה באלוהיות של הבנים הבוראים של היקום המקומי, ומרקיעה דרך עתיקי היומין של יקומי-העל, ודרך האישיות של אחת משֶׁבַע רוּחוֹת הַאָב, עד להשגת הגילוי וההכרה של האישיות האלוהית של האב האוניברסאלי בפרדיס.		0:8.9 (11.13) This sevenfold Deity personalization in time and space and to the seven superuniverses enables mortal man to attain the presence of God, who is spirit. This sevenfold Deity, to finite time-space creatures sometime power-personalizing in the Supreme Being, is the functional Deity of the mortal evolutionary creatures of the Paradise-ascension career. Such an experiential discovery-career of the realization of God begins with the recognition of the divinity of the Creator Son of the local universe and ascends through the superuniverse Ancients of Days and by way of the person of one of the Seven Master Spirits to the attainment of the discovery and recognition of the divine personality of the Universal Father on Paradise.
0:8.10 (12.1) היקום המקיף הינו תחום האלוהות של המשולש הכולל את שִׁלּוּשׁ הַעֶלְיוֹנוּת, הָאֵל הִמְשׁובָּע וההוויה העליונה. האל העליון מצוי בשילוש פרדיס באופן פוטנציאלי, וממנו נובעות אישיותו ותכונותיו הרוחניות; אולם כעת הוא מתממש בבנים הבוראים, בעתיקי היומין וברוחות האב, שמהם נובעת עוצמתו ככל יכול ביחס ליקומי העל של הזמן והמרחב. מופע עוצמה זה של האל המידי עבור היצורים האבולוציוניים מתפתח בפועל בזמן-מרחב בעת ובעונה אחת עמם. הַעֶלְיוֹן הַכֹּל יָכוֹל, המתפתח ברמת הערך של הפעילויות הלא-אישיות, והאישיות הרוחנית של הָאֵל הִעֶלְיוֹן, הינם מציאות אחת - ההוויה העליונה.		0:8.10 (12.1) The grand universe is the threefold Deity domain of the Trinity of Supremacy, God the Sevenfold, and the Supreme Being. God the Supreme is potential in the Paradise Trinity, from whom he derives his personality and spirit attributes; but he is now actualizing in the Creator Sons, Ancients of Days, and the Master Spirits, from whom he derives his power as Almighty to the superuniverses of time and space. This power manifestation of the immediate God of evolutionary creatures actually time-space evolves concomitantly with them. The Almighty Supreme, evolving on the value-level of nonpersonal activities, and the spirit person of God the Supreme are one reality—the Supreme Being.
0:8.11 (12.2) בסימוכיות האלוהות של הָאֵל הִמְשֻׁוּבָע, הבנים הבוראים מספקים מנגנון שבאמצעותו הופך בן התמותה לאלמותי, והסופי זוכה להיעטף על ידי האינסוף. ההוויה העליונה מספקת את הטכניקה לניוד עוצמה-אישיותית – הסינתזה האלוהית של כל המאורעות הללו - ובכך מתאפשר לסופי להגיע למוחלטופי, וכמו כן, באמצעות התממשויות אפשריות עתידיות אחרות, אף לנסות ולהגיע למְּרַבִּי. הבנים הבוראים והַסּוֹעֲדוֹת האלוהיות הסימוכיות להם, משתתפים בניוד עליון זה, אולם, ככל הנראה, עתיקי היומין ושבע רוחות האב לנצח ישמשו כְּמִנְהֲלָנִים קבועים של היקום המקיף.		0:8.11 (12.2) The Creator Sons in the Deity association of God the Sevenfold provide the mechanism whereby the mortal becomes immortal and the finite attains the embrace of the infinite. The Supreme Being provides the technique for the power-personality mobilization, the divine synthesis, of all these manifold transactions, thus enabling the finite to attain the absonite and, through other possible future actualizations, to attempt the attainment of the Ultimate. The Creator Sons and their associated Divine Ministers are participants in this supreme mobilization, but the Ancients of Days and the Seven Master Spirits are probably eternally fixed as permanent administrators in the grand universe.
0:8.12 (12.3) פעילותו של הָאֵל בעל שבע הפנים החלה עם ארגונם של שבעת יקומי העל, וקרוב לוודאי שתמשיך ותתרחב עם תחילת התפתחות הבריאוֹת של החלל החיצון. עם ארגון יקומים עתידיים אלה ברמות החלל הראשונה, השנייה, השלישית והרביעית, של ההתפתחות ההדרגתית, ודאי נזכה לחזות בחנוכתה של הגישה ההִתְעַלּוּתִית והמוחלטופית לאלוהות.		0:8.12 (12.3) The function of God the Sevenfold dates from the organization of the seven superuniverses, and it will probably expand in connection with the future evolution of the creations of outer space. The organization of these future universes of the primary, secondary, tertiary, and quartan space levels of progressive evolution will undoubtedly witness the inauguration of the transcendent and absonite approach to Deity.
IX. הָאֵל הַמְּרַבִּי ^top		IX. God the Ultimate ^top
0:9.1 (12.4) כשם שההוויה העליונה מתפתחת במדורג, מתוך מתת האלוהיוּת הקודמת של פוטנציאל האנרגיה והאישיות הנכלל ביקום המקיף, כך הָאֵל הַמְּרַבִּי מִתְמַמֵּשׁ לְבַסּוֹף מתוך פוטנציאל האלוהות השוכן בתחומי יקום האב אשר התעלו מעל הזמן-מרחב. התממשותה של האלוהות המרבית מרמזת על איחוד מוחלטופי של השילוש ההתנסותי הראשון, ומצביעה על התרחבות מאחדת של האלוהות ברמה השנייה של מימוש-עצמי יצירתי. הדבר מהווה מקבילה, במונחי אישיות-עוצמה, להתממשות האוניברסאלית של האלוהות ההתנסותית כמציאויות פרדיס מוחלטופיות ברמות ההִתממשות-לבסוף של ערכי זמן-מרחב הִתְעַלּוּתִיִים. השלמתה של התפתחות התנסותית שכזו נועדה לאפשר שירות-ייעוד מְּרַבִּי לכל אותן בריות זמן-מרחביות, אשר הגיעו לרמות מוחלטופיות, דרך ההכרה המושלמת את ההוויה העליונה והודות לסעד של הָאֵל בעל שבע הפנים.		0:9.1 (12.4) Just as the Supreme Being progressively evolves from the antecedent divinity endowment of the encompassed grand universe potential of energy and personality, so does God the Ultimate eventuate from the potentials of divinity residing in the transcended time-space domains of the master universe. The actualization of Ultimate Deity signalizes absonite unification of the first experiential Trinity and signifies unifying Deity expansion on the second level of creative self-realization. This constitutes the personality-power equivalent of the universe experiential-Deity actualization of Paradise absonite realities on the eventuating levels of transcended time-space values. The completion of such an experiential unfoldment is designed to afford ultimate service-destiny for all time-space creatures who have attained absonite levels through the completed realization of the Supreme Being and by the ministry of God the Sevenfold.
0:9.2 (12.5) הָאֵל הַמְּרַבִּי מציין את האלוהות האישית, הפועלת ברמות האלוהיות של המוחלטופי ובמרחבי היקום העל-זמניים, וכן ברמות ההתעלות מעל המרחב. המרבי הינו התממשות על-עליונה של האלוהות. העליון הינו איחוד השילוש הנתפס על ידי בריות סופיות, ואילו המרבי הינו איחוד שילוש פרדיס הנתפס על ידי בריות מוחלטופיות.		0:9.2 (12.5) God the Ultimate is designative of personal Deity functioning on the divinity levels of the absonite and on the universe spheres of supertime and transcended space. The Ultimate is a supersupreme eventuation of Deity. The Supreme is the Trinity unification comprehended by finite beings; the Ultimate is the unification of the Paradise Trinity comprehended by absonite beings.
0:9.3 (13.1) באמצעות מנגנון האלוהות המתפתחת, עוסק האב האוניברסאלי במעשה המופלא והמדהים של מיקוד האישיות וניוד עוצמת ערכי המציאות האלוהית של הסופי, המוחלטופי ואף המוחלט, ברמות-המשמעות האוניברסאליות התואמות.		0:9.3 (13.1) The Universal Father, through the mechanism of evolutionary Deity, is actually engaged in the stupendous and amazing act of personality focalization and power mobilization, on their respective universe meaning-levels, of the divine reality values of the finite, the absonite, and even of the absolute.
0:9.4 (13.2) שלוש אלוהויות פרדיס הראשונות - האב האוניברסאלי, הבן הנצחי והרוח האינסופית - הינן נִצְחִיּוֹת-עָבָר ותושלמנה בנצח העתידי על ידי ההתממשות ההתנסותית של האלוהויות האבולוציוניות הסימוכיות - הָאֵל הִעֶלְיוֹן, הָאֵל הַמְּרַבִּי ואפשר שאף הָאֵל הַמוחלט.		0:9.4 (13.2) The first three and past-eternal Deities of Paradise—the Universal Father, the Eternal Son, and the Infinite Spirit—are, in the eternal future, to be personality-complemented by the experiential actualization of associate evolutionary Deities—God the Supreme, God the Ultimate, and possibly God the Absolute.
0:9.5 (13.3) הָאֵל הִעֶלְיוֹן והָאֵל הַמְּרַבִּי, המתפתחים כעת ביקומים ההתנסותיים, אינם קיומיים - אין הם נצחיֵי-עבר אלא רק נצחיֵי-עתיד; נְצָחִים מותני זמן-מרחב ומותני-התעלות. הם הינם אלוהויות בעלות איכויות עליונות, מרביות, ואף עליונות-מרביות, אשר חוו מקור אוניברסאלי היסטורי. אף כי לעולם לא יהיה להם סוף, יש התחלה לאישיותם. הם אכן פרי ההתממשות של פוטנציאלֵי אלוהות נצחיים ואינסופיים, אולם הם עצמם אינם נצחיים או אינסופיים באופן בלתי מוגבל.		0:9.5 (13.3) God the Supreme and God the Ultimate, now evolving in the experiential universes, are not existential—not past eternals, only future eternals, time-space-conditioned and transcendental-conditioned eternals. They are Deities of supreme, ultimate, and possibly supreme-ultimate endowments, but they have experienced historic universe origins. They will never have an end, but they do have personality beginnings. They are indeed actualizations of eternal and infinite Deity potentials, but they themselves are neither unqualifiedly eternal nor infinite.
X. הָאֵל הַמוחלט ^top		X. God the Absolute ^top
0:10.1 (13.4) רבות מתכונות המציאות הנצחית של הִמוחלט של הִאלוהות אינן ניתנות להסבר מלא לדעת הסופית הזמן-מרחבית, אף כי ההתממשות של הָאֵל הַמוחלט תהיה תוצאת איחודו של השילוש ההתנסותי השני, הַשִׁלּוּשׁ הַמוחלט. תהא זו ההגשמה ההתנסותית של אלוהיות מוחלטת, האיחוד של משמעויות מוחלטות ברמות מוחלטות. אולם, אין בידינו ודאות לכך שכל הערכים המוחלטים יכַללו, שכן מעולם לא נמסר לנו שהמוחלט המוגדר שקול לאינסופי. ייעודים על-מרביים מעורבים במשמעויות המוחלטות והרוחניות האינסופיות, ומבלעדי שתי מציאויות בלתי מושגות אלה לא נוכל לבסס ערכים מוחלטים.		0:10.1 (13.4) There are many features of the eternal reality of the Deity Absolute which cannot be fully explained to the time-space finite mind, but the actualization of God the Absolute would be in consequence of the unification of the second experiential Trinity, the Absolute Trinity. This would constitute the experiential realization of absolute divinity, the unification of absolute meanings on absolute levels; but we are not certain regarding the encompassment of all absolute values since we have at no time been informed that the Qualified Absolute is the equivalent of the Infinite. Superultimate destinies are involved in absolute meanings and infinite spirituality, and without both of these unachieved realities we cannot establish absolute values.
0:10.2 (13.5) אֵל הַמוחלט הינו יעד ההשגה של כל הבריות העל-מוחלטופיות, אולם הפוטנציאל של העוצמה ושל האישיות הטמון במוחלט של הִאלוהות חורג מתפיסתנו, כך שאנו מהססים לדון במציאויות אשר עד כה הורחקו מהתממשות התנסותית.		0:10.2 (13.5) God the Absolute is the realization-attainment goal of all superabsonite beings, but the power and personality potential of the Deity Absolute transcends our concept, and we hesitate to discuss those realities which are so far removed from experiential actualization.
XI. שלושת המוחלטים ^top		XI. The Three Absolutes ^top
0:11.1 (13.6) כאשר כוננה המחשבה המשותפת של האב האוניברסאלי ושל הבן הנצחי – בפעולתה באמצעות אֶל הַפְּעולָּה – את היקום האלוהי המרכזי, המשיך האב את ביטוי מחשבתו במילתו של הבן ובפעולת הפועל האחוד שלהם, על ידי כך שבידל את נוכחותו בהאוונה מהפוטנציאלים של האינסוף. וכך, נותרים פוטנציאלים אינסופיים אלה חבויים בחלל המוחלט הַבִלְתִּי מוגבל, ואפופים באופן אלוהי במוחלט של הִאלוהות, בעוד האב האוניברסאלי והבן הנצחי הופכים אחד בפעולתו של הַמוחלט הַאוּנִיבֶרְסָאלִי, האיחוד-אינסוף הסמוי של אב פרדיס.		0:11.1 (13.6) When the combined thought of the Universal Father and the Eternal Son, functioning in the God of Action, constituted the creation of the divine and central universe, the Father followed the expression of his thought into the word of his Son and the act of their Conjoint Executive by differentiating his Havona presence from the potentials of infinity. And these undisclosed infinity potentials remain space concealed in the Unqualified Absolute and divinely enshrouded in the Deity Absolute, while these two become one in the functioning of the Universal Absolute, the unrevealed infinity-unity of the Paradise Father.
0:11.2 (13.7) הן הפוטנציה של הכוח הקוסמי והן זו של הכוח הרוחני, מצויות בתהליך מדורג של מימוש ושל התגלות, כאשר ההעשרה של כל מציאות מתבצעת על ידי צמיחה התנסותית, וכן דרך המִתְאָם של ההתנסותי עם הקיומי באמצעות הַמוחלט הַאוּנִיבֶרְסָאלִי. בזכות הנוכחות המאזנת של הַמוחלט הַאוּנִיבֶרְסָאלִי, מגשים המקור והמרכז הראשון הרחבה של עוצמה התנסותית, נהנה מהזדהות עם ברואיו האבולוציוניים, ומשיג התרחבות של אלוהות התנסותית ברמות של העליונות, המרביות והמוחלטות.		0:11.2 (13.7) Both potency of cosmic force and potency of spirit force are in process of progressive revelation-realization as the enrichment of all reality is effected by experiential growth and through the correlation of the experiential with the existential by the Universal Absolute. By virtue of the equipoising presence of the Universal Absolute, the First Source and Center realizes extension of experiential power, enjoys identification with his evolutionary creatures, and achieves expansion of experiential Deity on the levels of Supremacy, Ultimacy, and Absoluteness.
0:11.3 (14.1) כאשר הִמוחלט של הִאלוהות והַמוחלט הַבִלְתִּי מוגדר אינם ניתנים להפרדה מלאה, הנחת פעולתם המשולבת, או נוכחותם המְתואֶמֶת, הינה האופן שבו מצוינת פעולת הַמוחלט הַאוּנִיבֶרְסָאלִי .		0:11.3 (14.1) When it is not possible fully to distinguish the Deity Absolute from the Unqualified Absolute, their supposedly combined function or co-ordinated presence is designated the action of the Universal Absolute.
0:11.4 (14.2) 1. נראה כי הִמוחלט של הִאלוהות הוא המפעיל הכֹּל יָכוֹל, בעוד שהַמוחלט הַבִלְתִּי מוגדר נראה כמְמַכֵּן הכל-יעיל – המאוחד באופן עליון ומתואם באופן מרבי – של יקום היקומים, ואף של יקומים על גבי יקומים אשר נבראו, שעודם נבראים ושעתידים להיברא.		0:11.4 (14.2) 1. The Deity Absolute seems to be the all-powerful activator, while the Unqualified Absolute appears to be the all-efficient mechanizer of the supremely unified and ultimately co-ordinated universe of universes, even universes upon universes, made, making, and yet to be made.
0:11.5 (14.3) הִמוחלט של הִאלוהות אינו יכול להגיב באופן תת-מוחלט למצב כלשהוא ביקום, או לכל הפחות הוא אינו עושה כן. נראה כי כל תגובה של מוחלט זה, לכל מצב נתון, ניתנת במונחים של רווחת הבריאה כולה ורווחת כל הדברים וההוויות, וזאת, לא רק במצב קיומה הנוכחי, אלא בהתחשב בכל אינסוף האפשרויות הכלולות בנצח העתיד.		0:11.5 (14.3) The Deity Absolute cannot, or at least does not, react to any universe situation in a subabsolute manner. Every response of this Absolute to any given situation appears to be made in terms of the welfare of the whole creation of things and beings, not only in its present state of existence, but also in view of the infinite possibilities of all future eternity.
0:11.6 (14.4) הִמוחלט של הִאלוהות הינו אותו פוטנציאל אשר הוּבְדַּל מהמציאות האינסופית הכוללת, על פי רצונו החופשי של האב האוניברסאלי, ובתוכו מתקיימות כל הפעילויות האלוהיות - קיומיות והתנסותיות כאחת. זהו הַמוחלט הַמוגדר, בניגוד למוחלט הַבִלְתִּי מוגדר; ואילו הַמוחלט הַאוּנִיבֶרְסָאלִי מהווה תוסף-על לשניהם, בהכילו את כל הפוטנציאל המוחלט.		0:11.6 (14.4) The Deity Absolute is that potential which was segregated from total, infinite reality by the freewill choice of the Universal Father, and within which all divinity activities—existential and experiential—take place. This is the Qualified Absolute in contradistinction to the Unqualified Absolute; but the Universal Absolute is superadditive to both in the encompassment of all absolute potential.
0:11.7 (14.5) 2. הַמוחלט הַבִלְתִּי מוגדר הוא לא-אישי, חוץ-אלוהי ובלתי-אלוהותי. לפיכך, הַמוחלט הַבִלְתִּי מוגדר הוא משולל אישיות, אלוהיות וזכויות בורא כלשהן. לא עובדה ולא אמת, לא ניסיון ולא התגלות, לא פילוסופיה ולא מוחלטופיות, מסוגלות לחדור את טיבו ואת דמותו של מוחלט נטול הגדרה אוניברסאלית זה.		0:11.7 (14.5) 2. The Unqualified Absolute is nonpersonal, extradivine, and undeified. The Unqualified Absolute is therefore devoid of personality, divinity, and all creator prerogatives. Neither fact nor truth, experience nor revelation, philosophy nor absonity are able to penetrate the nature and character of this Absolute without universe qualification.
0:11.8 (14.6) יובהר כי הַמוחלט הַבִלְתִּי מוגדר הינו מציאות חיובית המְחָדֶרֶת את היקום המקיף, והוא משתרע, ככל הנראה, באותה נוכחות-חלל אל תחומי החלל העצומים – המצויים מעבר לתחומי החלל של שבעת יקומי העל – שבהם מתרחשות פעילויות כוח ואבולוציה טרום-חומרית. הַמוחלט הַבִלְתִּי מוגדר אינו בגדר שלילת תפיסה פילוסופית בלבד, המתבססת על התפלפלויות מטאפיזיות בנוגע לאוניברסאליות, עֶלְיוֹנוּת ואדנות של הבלתי מותנה ושל הבלתי מוגדר, אלא הינו שליטת-על יקום חיוביות באינסוף; שליטת-על זו אינה מוגבלת בזמן-מרחב, אך היא בהחלט מותנית בנוכחותם של חיים, דעת, רוח ואישיות, וכן בתגובות-רצונו והנחיותיו התכליתיות של שילוש פרדיס.		0:11.8 (14.6) Let it be made clear that the Unqualified Absolute is a positive reality pervading the grand universe and, apparently, extending with equal space presence on out into the force activities and prematerial evolutions of the staggering stretches of the space regions beyond the seven superuniverses. The Unqualified Absolute is not a mere negativism of philosophic concept predicated on the assumptions of metaphysical sophistries concerning the universality, dominance, and primacy of the unconditioned and the unqualified. The Unqualified Absolute is a positive universe overcontrol in infinity; this overcontrol is space-force unlimited but is definitely conditioned by the presence of life, mind, spirit, and personality, and is further conditioned by the will-reactions and purposeful mandates of the Paradise Trinity.
0:11.9 (14.7) הננו משוכנעים כי הַמוחלט הַבִלְתִּי מוגדר איננו בגדר השפעה בלתי-מובחנת ומְחָדֶרֶת-כל, אשר ניתן להשוותה לתפיסות הפנתיאיסטיות של המטאפיזיקה או להיפותזה המדעית הקדומה של האֶתֶר. הַמוחלט הַבִלְתִּי מוגדר אינו מוגבל בכוחו, והוא מותנה באלוהות, אך איננו מבחינים הבחנה מלאה בטיב היחס של מוחלט זה למציאויות הרוחניות ביקומים.		0:11.9 (14.7) We are convinced that the Unqualified Absolute is not an undifferentiated and all-pervading influence comparable either to the pantheistic concepts of metaphysics or to the sometime ether hypothesis of science. The Unqualified Absolute is force unlimited and Deity conditioned, but we do not fully perceive the relation of this Absolute to the spirit realities of the universes.
0:11.10 (14.8) 3. מבחינה לוגית, אנו מסיקים כי הַמוחלט הַאוּנִיבֶרְסָאלִי היה בלתי נמנע כאשר הבדיל האב האוניברסאלי, מרצונו החופשי, את המציאויות לשהינן אלוהיות בערכיהן ולשאינן אלוהיות - לכאלה הניתנות להפיכה לאישיוּת ולאחרות שלא. הַמוחלט הַאוּנִיבֶרְסָלִי הינו מופע האלוהות המרמז על פתרון המתח שנוצר בפעולת הרצון החופשי, אשר הבדילה את המציאות האוניברסאלית, והוא מְתַפְקֵד כמְתָאֵם הסימוכי של הסכימות הכוללות של הפוטנציאלים הקיומיים.		0:11.10 (14.8) 3. The Universal Absolute, we logically deduce, was inevitable in the Universal Father’s absolute freewill act of differentiating universe realities into deified and undeified—personalizable and nonpersonalizable—values. The Universal Absolute is the Deity phenomenon indicative of the resolution of the tension created by the freewill act of thus differentiating universe reality, and functions as the associative co-ordinator of these sum totals of existential potentialities.
0:11.11 (15.1) מתח הנוכחות של הַמוחלט הַאוּנִיבֶרְסָאלִי מעיד על ההתאמה המפצה על הפער שבין המציאות האלוהותית למציאות שאיננה כזו. פער זה טבוע בהפרדה שבין הדינמיות של אלוהות בעלת רצון חופשי והסטאטיות של האינסוף הבלתי מוגדר.		0:11.11 (15.1) The tension-presence of the Universal Absolute signifies the adjustment of differential between deity reality and undeified reality inherent in the separation of the dynamics of freewill divinity from the statics of unqualified infinity.
0:11.12 (15.2) זכרו תמיד: האינסוף הפוטנציאלי הינו מוחלט ובלתי-נפרד מהנצח. אינסוף ממשי בזמן אינו יכול להיות אלא חלקי, ולפיכך לא-מוחלט; וכן, אף אישיות אינסופית ממשית לא תוכל להיות מוחלטת, למעט באלוהות הבלתי מוגדרת. הפער שבין פוטנציאל האינסוף במוחלט הַבִלְתִּי מוגדר לבין פוטנציאל האינסוף במוחלט הַאלוהי, הוא הגורם לנצחיות הַמוחלט הַאוּנִיבֶרְסָאלִי. על ידי כך מתאפשר באופן קוסמי קיומם של יקומי החומר, ובאופן רוחני - גם קיומן של אישיויות סופיות בזמן.		0:11.12 (15.2) Always remember: Potential infinity is absolute and inseparable from eternity. Actual infinity in time can never be anything but partial and must therefore be nonabsolute; neither can infinity of actual personality be absolute except in unqualified Deity. And it is the differential of infinity potential in the Unqualified Absolute and the Deity Absolute that eternalizes the Universal Absolute, thereby making it cosmically possible to have material universes in space and spiritually possible to have finite personalities in time.
0:11.13 (15.3) יכולים הסופי והאינסופי להתקיים בצוותא ביקום, רק בשל נוכחותו הסימוכית של הַמוחלט הַאוּנִיבֶרְסָאלִי, אשר מאזנת בשלמות את המתח שבין הזמן לבין נצח, בין הסופיות לבין האינסופיות, בין פוטנציאל המציאות לבין המציאות הממשית, בין פרדיס לחלל ובין האדם לאל. הַמוחלט הַאוּנִיבֶרְסָלִי מהווה, באופן סימוכי, את זיהוי האזור שבו מתקיימת מציאות אבולוציונית מתקדמת בתוך יקומי הזמן-מרחב, וכן באלה שבהתעלות מעל הזמן-מרחב, יקומים שבהם מתגשמת האלוהות התת-אינסופית.		0:11.13 (15.3) The finite can coexist in the cosmos along with the Infinite only because the associative presence of the Universal Absolute so perfectly equalizes the tensions between time and eternity, finity and infinity, reality potential and reality actuality, Paradise and space, man and God. Associatively the Universal Absolute constitutes the identification of the zone of progressing evolutional reality existent in the time-space, and in the transcended time-space, universes of subinfinite Deity manifestation.
0:11.14 (15.4) הַמוחלט הַאוּנִיבֶרְסָאלִי הוא הפוטנציאל הסטאטי-דינאמי של האלוהות, הניתן להגשמה על ידי פעולה ברמות של הזמן ושל הנצח כערכים סופיים ומוחלטים, ואשר מכיל אפשרות לגישה קיומית-התנסותית. היבט בלתי ניתן להבנה זה של האלוהות עשוי להיות סטאטי, פוטנציאלי, או סימוכי, אך אינו התנסותי באופן יצירתי או אבולוציוני, זאת ככל שהדברים נוגעים לאישיויות התבוניות הפועלות כעת ביקום האב.		0:11.14 (15.4) The Universal Absolute is the potential of the static-dynamic Deity functionally realizable on time-eternity levels as finite-absolute values and as possible of experiential-existential approach. This incomprehensible aspect of Deity may be static, potential, and associative but is not experientially creative or evolutional as concerns the intelligent personalities now functioning in the master universe.
0:11.15 (15.5) המוחלט. שני המוחלטים - המוגדר והבלתי מוגדר - אף כי הם עשויים לְהֵירָאוֹת לבריות הדעת כה נבדלים בפעולתם, מאוחדים בשלמות ובאלוהיות באמצעות הַמוחלט הַאוּנִיבֶרְסָאלִי ובו. לאמיתו של דבר ובהתאם להבנה הסופית, שלושת המוחלטים חד הם. אף כי הם נפרדים בשל פעולתם ברמות תת-אינסופיות, באינסוף הם הינם אחד.		0:11.15 (15.5) The Absolute. The two Absolutes—qualified and unqualified—while so apparently divergent in function as they may be observed by mind creatures, are perfectly and divinely unified in and by the Universal Absolute. In the last analysis and in the final comprehension all three are one Absolute. On subinfinite levels they are functionally differentiated, but in infinity they are ONE.
0:11.16 (15.6) לעולם איננו עושים שימוש במונח מוחלט לציון שלילה או לשם הכחשה של דבר מה. אף איננו מחשיבים את הַמוחלט הַאוּנִיבֶרְסָלִי כמוגדר-עצמית, כדוגמת אלוהות לא-אישית פנתיאיסטית כזו או אחרת. ככל הנוגע לאישיות ביקום, המוחלט מוגבל בַּשילוש ונשלט בבירור על ידי האלוהות.		0:11.16 (15.6) We never use the term the Absolute as a negation of aught or as a denial of anything. Neither do we regard the Universal Absolute as self-determinative, a sort of pantheistic and impersonal Deity. The Absolute, in all that pertains to universe personality, is strictly Trinity limited and Deity dominated.
XII. השילושים ^top		XII. The Trinities ^top
0:12.1 (15.7) השילוש הנצחי המקורי של פרדיס הינו קיומי וקיומו היה בלתי נמנע. שילוש זה, נטול ההתחלה, היה טמון בעובדת ההבדלה שבין האישי לבין הלא-אישי שערך האב ברצונו הבלתי מוגבל, והפך לעובדה כאשר רצונו האישי תֵּאֵם את מציאויות דואליות אלה באמצעות הדעת. השילושים שלאחר-האוונה הינם התנסותיים; והם טמונים בעובדת היצירה של שתי הרמות התת-מוחלטות והאבולוציוניות שבהן מתגשמת עוצמה-אישיותית ביקום האב.		0:12.1 (15.7) The original and eternal Paradise Trinity is existential and was inevitable. This never-beginning Trinity was inherent in the fact of the differentiation of the personal and the nonpersonal by the Father’s unfettered will and factualized when his personal will co-ordinated these dual realities by mind. The post-Havona Trinities are experiential—are inherent in the creation of two subabsolute and evolutional levels of power-personality manifestation in the master universe.
0:12.2 (15.8) שילוש פרדיס - איחוד האלוהות הנצחי של האב האוניברסאלי, הבן הנצחי והרוח האינסופית. שילוש זה הוא קיומי למעשה, אך כל הפוטנציאלים שלו הינם התנסותיים. לפיכך, מהווה שילוש זה את מציאות האלוהות היחידה החובקת את האינסוף, ובעטיו נוצרים ביקום המופעים של האל העליון, האל המרבי והאל המוחלט.		0:12.2 (15.8) The Paradise Trinity—the eternal Deity union of the Universal Father, the Eternal Son, and the Infinite Spirit—is existential in actuality, but all potentials are experiential. Therefore does this Trinity constitute the only Deity reality embracing infinity, and therefore do there occur the universe phenomena of the actualization of God the Supreme, God the Ultimate, and God the Absolute.
0:12.3 (15.9) השילושים ההתנסותיים הראשון והשני - השילושים שלאחר-האוונה – אינם יכולים להיות אינסופיים, שכן הם חובקים אלוהויות נגזרות, אלוהויות שהתפתחו באמצעות התממשות התנסותית של מציאויות, ואשר נוצרו או התממשו לבסוף על ידי שילוש פרדיס הקיומי. אינסופיות האלוהית מתעשרת תמיד, אם אינה מתרחבת, זאת הודות לסופיות ולמוחלטופיות הניסיון של הבורא ושל הברוא.		0:12.3 (15.9) The first and second experiential Trinities, the post-Havona Trinities, cannot be infinite because they embrace derived Deities, Deities evolved by the experiential actualization of realities created or eventuated by the existential Paradise Trinity. Infinity of divinity is being ever enriched, if not enlarged, by finity and absonity of creature and Creator experience.
0:12.4 (16.1) השילושים הינם אמיתות של יחסי האלוהות ועובדות של התגשמות אלוהות מְתָאֶמֶת. פעולות שילוש חובקות מציאויות אלוהותיות, ומציאויות אלוהותיות תמיד מחפשות את התגשמותן ואת מופען בהפיכה לאישיות. האל העליון, האל המרבי ואפילו האל המוחלט הינם, אפוא, בלתי נמנעים אלוהיים. שלוש אלוהויות התנסותיות אלה היוו פוטנציאל בשילוש הקיומי, שילוש פרדיס, אולם הופעתם ביקום כאישיויות עוצמה, מותנית בחלקה בעצם פעולתם ההתנסותית ביקומי האישיות והעוצמה, וכן, בחלקה, בהישגים ההתנסותיים של הבוראים ושל השילושים שלאחר-האוונה.		0:12.4 (16.1) Trinities are truths of relationship and facts of co-ordinate Deity manifestation. Trinity functions encompass Deity realities, and Deity realities always seek realization and manifestation in personalization. God the Supreme, God the Ultimate, and even God the Absolute are therefore divine inevitabilities. These three experiential Deities were potential in the existential Trinity, the Paradise Trinity, but their universe emergence as personalities of power is dependent in part on their own experiential functioning in the universes of power and personality and in part on the experiential achievements of the post-Havona Creators and Trinities.
0:12.5 (16.2) שני השילושים שלאחר-האוונה, השילוש ההתנסותי המרבי והשילוש המוחלט ההתנסותי, אינם מוגשמים כעת במלואם; הם מצויים בתהליך של התגשמות ביקום. ניתן לתאר סימוכי אלוהות אלה כך:		0:12.5 (16.2) The two post-Havona Trinities, the Ultimate and the Absolute experiential Trinities, are not now fully manifest; they are in process of universe realization. These Deity associations may be described as follows:
0:12.6 (16.3) 1. השילוש המרבי, המתפתח כעת, יכלול, בסופו של דבר, את ההוויה העליונה, את אִישִׁיּוּיוֹת הַבּוֹרֵא הַעֶלְיוֹנוֹת ואת אַדְרִיכָלֵי יְקוּם הָאָב הַמוחלטוֹפִיִים, אותם מתכנני יקום ייחודיים שאינם נכללים בגדר בוראים או נבראים. בלתי נמנע הוא כי האל המרבי ירכוש, בסופו של דבר, אישיות ועוצמה כאלוהות המהווה תוצאה של איחוד שילוש התנסותי זה בזירה המתרחבת והבלתי מגבלת כמעט של יקום האב.		0:12.6 (16.3) 1. The Ultimate Trinity, now evolving, will eventually consist of the Supreme Being, the Supreme Creator Personalities, and the absonite Architects of the Master Universe, those unique universe planners who are neither creators nor creatures. God the Ultimate will eventually and inevitably powerize and personalize as the Deity consequence of the unification of this experiential Ultimate Trinity in the expanding arena of the well-nigh limitless master universe.
0:12.7 (16.4) 2. השילוש המוחלט - השילוש ההתנסותי השני, המתממש כעת, יכלול את האל העליון, האל המרבי ואת מַשְׁלִים הַגּוֹרָל הָאוּנִיבֶרְסָאלִי הסמוי. שילוש זה פועל הן ברמה האישית והן ברמה העל-אישית, ומגיע אף עד לגבולותיו של הלא-אישי. איחודו האוניברסאלי של שילוש זה יהפוך את האלוהות המוחלטת [גם] להתנסותית.		0:12.7 (16.4) 2. The Absolute Trinity—the second experiential Trinity—now in process of actualization, will consist of God the Supreme, God the Ultimate, and the unrevealed Consummator of Universe Destiny. This Trinity functions on both personal and superpersonal levels, even to the borders of the nonpersonal, and its unification in universality would experientialize Absolute Deity.
0:12.8 (16.5) בעוד שהשילוש המרבי ישלים את איחודו ההתנסותי במלואו, מסופקים אנו, לאמיתו של דבר, אם כלל קיימת אפשרות לאיחוד מלא שכזה גם עבור השילוש המוחלט. תפיסתנו את שילוש פרדיס, בכל אופן, הינה תזכורת תמידית לכך ששילוש אלוהות עשוי להשיג את מה שהוא בלתי ניתן להשגה בכל דרך אחרת; לפיכך, אנו משערים את הופעתו, במועד כלשהו, של העליון-המרבי, ואת האפשרות כי האל המוחלט יְשֻׁלַּשׁ- ממשית.		0:12.8 (16.5) The Ultimate Trinity is experientially unifying in completion, but we truly doubt the possibility of such full unification of the Absolute Trinity. Our concept, however, of the eternal Paradise Trinity is an ever-present reminder that Deity trinitization may accomplish what is otherwise nonattainable; hence do we postulate the sometime appearance of the Supreme-Ultimate and the possible trinitization-factualization of God the Absolute.
0:12.9 (16.6) בעוד שהפילוסופים של היקומים דנים בסברת שילוש השילושים, קרי שילוש התנסותי-קיומי אינסופי, הם אינם מסוגלים לחזות את הפיכתו לאישיות; ייתכן והוא יהיה שקול לאישיות האב האוניברסאלי ברמה המושגית של ה'אני הוא'. ללא קשר לכל האמור בזאת, שילוש פרדיס המקורי הוא אינסופי מבחינה פוטנציאלית, מכיוון שהאב האוניברסאלי הינו אינסופי בפועל.		0:12.9 (16.6) The philosophers of the universes postulate a Trinity of Trinities, an existential-experiential Trinity Infinite, but they are not able to envisage its personalization; possibly it would equivalate to the person of the Universal Father on the conceptual level of the I AM. But irrespective of all this, the original Paradise Trinity is potentially infinite since the Universal Father actually is infinite.
תודות		Acknowledgment
0:12.11 (16.8) המסמכים הבאים דנים בהצגת אופיו של האב האוניברסאלי ובטיבם של עמיתיו בפרדיס. כמו כן, המסמכים מנסים לתאר את היקום המרכזי המושלם ואת שבעת יקומי העל הסובבים אותו. בתהליך הכנת המסמכים הללו, אנו מונְחִים בצו ההרשאה מטעמם של שליטי יקומי העל, הקובעים כי במאמצינו להעביר את האמת ולתאם ידע הכרחי, עלינו להעדיף את התפיסות האנושיות הגבוהות ביותר הנוגעות לנושאים המוצגים. אנו מורשים לבחור בהתגלות טהורה, אך ורק כאשר המושג המוצג טרם קיבל ביטוי הולם בדעת האנושית.		0:12.11 (16.8) In formulating the succeeding presentations having to do with the portrayal of the character of the Universal Father and the nature of his Paradise associates, together with an attempted description of the perfect central universe and the encircling seven superuniverses, we are to be guided by the mandate of the superuniverse rulers which directs that we shall, in all our efforts to reveal truth and co-ordinate essential knowledge, give preference to the highest existing human concepts pertaining to the subjects to be presented. We may resort to pure revelation only when the concept of presentation has had no adequate previous expression by the human mind.
0:12.12 (17.1) הגילויים הפלנטאריים הרציפים של האמת האלוהית עושים שימוש מתמיד במושגים הגבוהים ביותר של ערכים רוחניים קיימים, זאת כחלק מהתיאום החדש והמשופר של הידע הפלנטארי. לפיכך, בעת הכנת המסמכים המובאים להלן, על אודות האל ועמיתיו ביקום, בחרנו, כבסיס למסמכים הללו, יותר מאלף מושגים אנושיים המייצגים את הידע הפלנטארי הגבוה והמתקדם ביותר על אודות ערכים רוחניים ומשמעויות אוניברסאליות. בשעה שקצרה יריעתם של מושגים אנושיים אלה – שנאספו מבני תמותה יודעי-אל בעבר ובהווה - מלהציג את האמת כפי שאנו מונחים לגלותה, לא נהסס להחליפם תוך הישענות על הידע הגבוה יותר שעומד לרשותנו על אודות המציאות והאלוהיוּת של אלוהויוֹת פרדיס ושל היקום המתעלה שבו הן שוכנות.		0:12.12 (17.1) Successive planetary revelations of divine truth invariably embrace the highest existing concepts of spiritual values as a part of the new and enhanced co-ordination of planetary knowledge. Accordingly, in making these presentations about God and his universe associates, we have selected as the basis of these papers more than one thousand human concepts representing the highest and most advanced planetary knowledge of spiritual values and universe meanings. Wherein these human concepts, assembled from the God-knowing mortals of the past and the present, are inadequate to portray the truth as we are directed to reveal it, we will unhesitatingly supplement them, for this purpose drawing upon our own superior knowledge of the reality and divinity of the Paradise Deities and their transcendent residential universe.
0:12.13 (17.2) הננו מודעים לחלוטין לקשיים הכרוכים במשימתנו; אנו מכירים בעובדה שיהיה זה בלתי אפשרי לתרגם ולהעביר במלואה שפת מושגים על אודות אלוהיות ונצח, לסמליה של שפת המושגים הסופיים של הדעת האנושית. אולם, יודעים אנו גם כי בדעת האנושית שוכן רסיס של האל, וכן שרוח האמת שוכנת בנשמה האנושית; כמו כן, הננו יודעים כי כוחות רוחניים אלה חותרים לאפשר לאדם הגשמי לתפוס את מציאות הערכים הרוחניים ואת המשמעויות האוניברסאליות. אולם יותר מכל, הננו בטוחים בידיעה שרוחות אלה של נוכחות האלוהות מסוגלות לסייע לאדם לרכוש לעצמו באופן רוחני כל אמת שתורמת להעצמתה של אותה מציאות המתקדמת בהתמדה של חוויה דתית אישית - ידיעת האל.		0:12.13 (17.2) We are fully cognizant of the difficulties of our assignment; we recognize the impossibility of fully translating the language of the concepts of divinity and eternity into the symbols of the language of the finite concepts of the mortal mind. But we know that there dwells within the human mind a fragment of God, and that there sojourns with the human soul the Spirit of Truth; and we further know that these spirit forces conspire to enable material man to grasp the reality of spiritual values and to comprehend the philosophy of universe meanings. But even more certainly we know that these spirits of the Divine Presence are able to assist man in the spiritual appropriation of all truth contributory to the enhancement of the ever-progressing reality of personal religious experience—God-consciousness.
0:12.14 (17.3) [הוכתב על ידי יועֵץ אלוהי מאוֹרווֹנְטוֹן, רֹאשׁ סֶגֶל אִישִׁיּוּיוֹת יְקוּם-הָעַל, אשר הונחה להציג באוּרָנְטִיָה את האמת על אודות אלוהויות פרדיס ועל יקום היקומים.]		0:12.14 (17.3) [Indited by an Orvonton Divine Counselor, Chief of the Corps of Superuniverse Personalities assigned to portray on Urantia the truth concerning the Paradise Deities and the universe of universes.]