מסמך 21		Paper 21
הבנים הבוראים של פרדיס		The Paradise Creator Sons
21:0.1 (234.1) הבנים הבוראים הינם יוצרי היקומים המקומיים של הזמן והמרחב ושליטיהם. בוראים וריבונים אלו הינם ממקור כפול, ומגלמים הם את מאפייניהם של האל האב ושל האל הבן. ואולם, כל בן בורא שונה מכל יתר האחרים; כל אחד מהם הינו ייחודי בטבעו, כפי שהינו ייחודי באישיותו; וכל בן בורא הינו "הבן היחיד" של אידיאל האלוהות המושלם אשר ממנו בא.		21:0.1 (234.1) THE Creator Sons are the makers and rulers of the local universes of time and space. These universe creators and sovereigns are of dual origin, embodying the characteristics of God the Father and God the Son. But each Creator Son is different from every other; each is unique in nature as well as in personality; each is the “only-begotten Son” of the perfect deity ideal of his origin.
21:0.2 (234.2) בעבודה הנרחבת של הארגון והפיתוח של יקום מקומי, וכן בהפיכתו של יקום זה למושלם, לעולם נהנים הבנים הנעלים הללו מן האישור התומך של האב האוניברסאלי. יחסיהם של הבנים הבוראים עם אביהם אשר בפרדיס הינם יחסים הדוקים ושופעים. וללא ספק, החיבה העמוקה של ההורים האלוהיים כלפי צאצאיהם הנשגבים מהווה מקור בלתי-נדלה של אהבה יפהפייה ונשגבת-כמעט, אשר אפילו הורים בני-תמותה נושאים כלפי ילדיהם.		21:0.2 (234.2) In the vast work of organizing, evolving, and perfecting a local universe, these high Sons always enjoy the sustaining approval of the Universal Father. The relationship of the Creator Sons with their Paradise Father is touching and superlative. No doubt the profound affection of the Deity parents for their divine progeny is the wellspring of that beautiful and well-nigh divine love which even mortal parents bear their children.
21:0.3 (234.3) בני פרדיס ראשוניים אלו הופכים לאישיוּת כמיכאלים. כאשר יוצאים הם את פרדיס על-מנת ליסד את יקומיהם, הם ידועים כְּמיכאלים בוראים. ובשעה שהם תופסים את מקומם בסמכות העילאית, הם נקראים מיכאלים מאסטרים. ולעיתים, היננו מתייחסים אל הריבון של עולמכם, נבאדון, כמשיח מיכאל. לעולם ועד מולכים הם בעקבות "סדר המיכאלים"; זהו כינויו של הבן הראשון מן הסדר שלהם ומן הטבע שלהם.		21:0.3 (234.3) These primary Paradise Sons are personalized as Michaels. As they go forth from Paradise to found their universes, they are known as Creator Michaels. When settled in supreme authority, they are called Master Michaels. Sometimes we refer to the sovereign of your universe of Nebadon as Christ Michael. Always and forever do they reign after the “order of Michael,” that being the designation of the first Son of their order and nature.
21:0.4 (234.4) אף כי המיכאל המקורי, או המיכאל הראשון להיוולד, לא חווה מעולם התגשמות בגוף כהוויה חומרית, הוא עבר שבע פעמים דרך החוויה של הרקעת היצור הרוחני בשבעת מעגלי האוונה, והתקדם מן הספֵירות החיצוניות אל עבר המעגל הפנימי ביותר של הבריאה המרכזית. סדר המיכאלים מכיר את היקום המקיף מקצהו ועד קצהו; אין קיימת ולוּ חוויה מהותית אחת אשר חווה מי מילדי הזמן והחלל, ואשר לא השתתפו בה המיכאלים באופן אישי; לאמיתו של דבר, חולקים הם לא רק את הטבע האלוהי, כי אם אף את טבעכם שלכם; כלומר, את כל סוגי הטבע כולם, מן הגבוהים ביותר ועד לנמוכים ביותר.		21:0.4 (234.4) The original or first-born Michael has never experienced incarnation as a material being, but seven times he passed through the experience of spiritual creature ascent on the seven circuits of Havona, advancing from the outer spheres to the innermost circuit of the central creation. The order of Michael knows the grand universe from one end to the other; there is no essential experience of any of the children of time and space in which the Michaels have not personally participated; they are in fact partakers not only of the divine nature but also of your nature, meaning all natures, from the highest to the lowest.
21:0.5 (234.5) המיכאל המקורי יושב בראש אסיפת בני פרדיס הראשיים, כאשר זו מתכנסת להתוועדות במרכזם של הדברים כולם. לא עבר זמן רב מאז נקלט באוורסה מִשְׁדָּר אוניברסאלי על אודות התכנסות יוצאת-דופן אשר התרחשה באי הנצחי בהשתתפות מאה וחמישים אלף בנים בוראים, אשר נאספו ובנוכחות הוריהם דנו בנוגע לְהתקדמות האיחוד והיציבות של יקום היקומים. הייתה זו קבוצה נבחרת של מיכאלים ריבוניים, בנים אשר עברו שבע פעמים את חווית המתת.		21:0.5 (234.5) The original Michael is the presiding head of the primary Paradise Sons when they assemble for conference at the center of all things. Not long since on Uversa we recorded a universal broadcast of a conclave extraordinary on the eternal Isle of one hundred fifty thousand Creator Sons assembled in the parental presence and engaged in deliberations having to do with the progress of the unification and stabilization of the universe of universes. This was a selected group of Sovereign Michaels, sevenfold bestowal Sons.
1. מקורם וטבעם של הבנים הבוראים ^top		1. Origin and Nature of Creator Sons ^top
21:1.1 (234.6) כאשר מלאוּת הרעיון הרוחני המוחלט בבן הנצחי פוגש במלאות מושג האישיוּת המוחלט באב האוניברסאלי; כאשר איחוד יצירתי שכזה מושג לבסוף במלואו; כאשר מתרחשות זהות מוחלטת שכזו של רוח ויחידוּת אינסופית שכזו של מושג האישיות; או אז, ושם ממש, ומבלי שתפחת כהוא זה האישיות, או זכותה של מי מן האלוהויות האינסופיות, מבזיק בשלמותו לכדי קיום בן בורא חדש ומקורי, הבן היחיד של האידיאל המושלם ושל הרעיון רב העוצמה, אשר איחודם מצמיח אישיות בוראת חדשה זו של עוצמה ושל מושלמות.		21:1.1 (234.6) When the fullness of absolute spiritual ideation in the Eternal Son encounters the fullness of absolute personality concept in the Universal Father, when such a creative union is finally and fully attained, when such absolute identity of spirit and such infinite oneness of personality concept occur, then, right then and there, without the loss of anything of personality or prerogative by either of the infinite Deities, there flashes into full-fledged being a new and original Creator Son, the only-begotten Son of the perfect ideal and the powerful idea whose union produces this new creator personality of power and perfection.
21:1.2 (235.1) כל בן בורא הינו הצאצא היחיד אשר נברא – ואף היחיד אשר עשוי להיברא – כתוצאה מן האיחוד המושלם של המושג המקורי של דעת אחת ועוד אחת, שתיהן אינסופיות, נצחיות ומושלמות, ואשר שייכות לַבוראים הקיימים-לעד של יקום היקומים. לעולם לא יוכל להתקיים בן נוסף כזה, משום שכל בן בורא הינו הביטוי הבלתי-מסויג, הגמור והסופי, וכן ההתגלמות של כל אחד מן השלבים של כל מאפיין של כל אפשרות למציאות אלוהית, אשר תוכל – במהלך הנצח כולו – להימצא, להתבטא על-ידי-, או להתפתח מאותם פוטנציאלים יצירתיים, אשר התאחדו לשם הבאתו לכדי קיום של בן מיכאל זה. כל בן בורא הינו מוחלטוּת האיחוד של המושגים האלוהיים אשר מהווים את מקורו האלוהי.		21:1.2 (235.1) Each Creator Son is the only-begotten and only-begettable offspring of the perfect union of the original concepts of the two infinite and eternal and perfect minds of the ever-existent Creators of the universe of universes. There never can be another such Son because each Creator Son is the unqualified, finished, and final expression and embodiment of all of every phase of every feature of every possibility of every divine reality that could, throughout all eternity, ever be found in, expressed by, or evolved from, those divine creative potentials which united to bring this Michael Son into existence. Each Creator Son is the absolute of the united deity concepts which constitute his divine origin.
21:1.3 (235.2) ככלל, נגזרים טבעיהם האלוהיים של הבנים הבוראים הללו באופן שווה מתכונותיהם של שני הוריהם מפרדיס. כולם חולקים את מלאוּת טיבו האלוהי של האב האוניברסאלי ואת מלאות הזכויות היצירתיות של הבן הנצחי; ואולם, בעת שהיננו מתבוננים בפעולתם המעשית של המיכאלים ביקומים, היננו מבחינים בהבדלים בולטים לעין. נראה כי חלק מן הבנים הבוראים דומים יותר לאל האב; ואילו אחרים דומים יותר לאל הבן. לדוגמה: מן המגמה המסתמנת בניהול היקום של נבאדון, עולה כי טיבו ואופיו של הבן הבורא שלו ושליטו, דומים יותר לאלו של הבן-האם הנצחי. עוד ראוי לציין, כי בראש יקומים מסוימים עומדים מיכאלים מפרדיס אשר דומים באופן שווה הן לאל האב והן לאל הבן. ובשום אופן, אין בהבחנות האלה משום ביקורת; הן הינן אך בבחינת ציון עובדה.		21:1.3 (235.2) The divine natures of these Creator Sons are, in principle, derived equally from the attributes of both Paradise parents. All partake of the fullness of the divine nature of the Universal Father and of the creative prerogatives of the Eternal Son, but as we observe the practical outworking of the Michael functions in the universes, we discern apparent differences. Some Creator Sons appear to be more like God the Father; others more like God the Son. For example: The trend of administration in the universe of Nebadon suggests that its Creator and ruling Son is one whose nature and character more resemble that of the Eternal Mother Son. It should be further stated that some universes are presided over by Paradise Michaels who appear equally to resemble God the Father and God the Son. And these observations are in no sense implied criticisms; they are simply a recording of fact.
21:1.4 (235.3) אינני יודע את מספרם המדויק של הבנים הבוראים הקיימים; ואולם יש לי סיבות טובות להאמין שמספרם עולה על שבע-מאות אלף. כעת, ידוע לנו שקיימים בדיוק שבע-מאות אלף איחודי-יומין, וכן שאין ממשיכים להיווצר איחודי-יומין נוספים. כמו כן, היננו מבחינים בכך שדומה כי התוכניות המוסמכות של העידן האוניברסאלי הנוכחי מראות שעל איחוד-יומין אחד להיות מוצב בכל יקום מקומי ולשמש כשגרירו המייעץ של השילוש. עוד היננו מבחינים בכך שמספרם ההולך וגדל של הבנים הבוראים כבר עלה על מספרם של איחודי היומין, אשר איננו משתנה. ואולם, מעולם לא נמסרו לנו פרטים בנוגע לגורלותיהם של המיכאלים אשר מעבר למספר שבע-מאות אלף.		21:1.4 (235.3) I do not know the exact number of Creator Sons in existence, but I have good reasons for believing that there are more than seven hundred thousand. Now, we know that there are exactly seven hundred thousand Unions of Days and no more are being created. We also observe that the ordained plans of the present universe age seem to indicate that one Union of Days is to be stationed in each local universe as the counseling ambassador of the Trinity. We note further that the constantly increasing number of Creator Sons already exceeds the stationary number of the Unions of Days. But concerning the destiny of the Michaels beyond seven hundred thousand, we have never been informed.
2. הבוראים של היקומים המקומיים ^top		2. The Creators of Local Universes ^top
21:2.1 (235.4) בני פרדיס מן הסדר הראשי הינם המתכננים, הבוראים, הבנאים והמנהלים של תחומיהם, היקומים המקומיים של הזמן והמרחב, המהווים את היחידות היצירתיות הבסיסיות של שבעת יקומי העל האבולוציוניים. בן בורא מורשה לבחור את אזור החלל בקוסמוס אשר בו תתרחש פעילותו העתידית, ואולם, לפני שיורשה להתחיל ולוּ בארגון הפיזי של יקומו, שומה עליו לבלות זמן ממושך בהתבוננות המוקדשת ללימוד מאמציהם של אחיו הבוגרים ביצירות השונות הממוקמות ברחבי יקום העל אשר בו תתרחש פעילותו שלו. ולפני כל זאת, יהיה על הבן המיכאל להשלים את חווייתו הממושכת והייחודית של ההתבוננות בפרדיס, וכן את האימון בהאוונה.		21:2.1 (235.4) The Paradise Sons of the primary order are the designers, creators, builders, and administrators of their respective domains, the local universes of time and space, the basic creative units of the seven evolutionary superuniverses. A Creator Son is permitted to choose the space site of his future cosmic activity, but before he may begin even the physical organization of his universe, he must spend a long period of observation devoted to the study of the efforts of his older brothers in various creations located in the superuniverse of his projected action. And prior to all this, the Michael Son will have completed his long and unique experience of Paradise observation and Havona training.
21:2.2 (235.5) כאשר יוצא בן בורא מפרדיס להרפתקת יצירתו של יקום, אשר הוא עצמו יעמוד בראשו – ולמעשה יהיה לאלוהיו – של אותו יקום מקומי פרי ארגונו, או אז, ימצא עצמו בפעם הראשונה בקשר קרוב עם המקור והמרכז השלישי, ובמובנים רבים אף יהיה תלוי בו. אף כי הרוח האינסופית שוכנת במרכזם של כל הדברים לצד האב ולצד הבן, עתידה היא לשמש בפועל כעוזרתו היעילה של כל בן בורא. לפיכך, לכל בן בורא נלווית בת יצירתית של הרוח האינסופית, אותה הוויה אשר עתידה לשמש כַּסועדת האלוהית, כְּרוח האם של היקום המקומי החדש.		21:2.2 (235.5) When a Creator Son departs from Paradise to embark upon the adventure of universe making, to become the head—virtually the God—of the local universe of his own organization, then, for the first time, he finds himself in intimate contact with, and in many respects dependent upon, the Third Source and Center. The Infinite Spirit, though abiding with the Father and the Son at the center of all things, is destined to function as the actual and effective helper of each Creator Son. Therefore is each Creator Son accompanied by a Creative Daughter of the Infinite Spirit, that being who is destined to become the Divine Minister, the Mother Spirit of the new local universe.
21:2.3 (236.1) יציאתו של בן מיכאל לדרך זו משחררת לעד את זכויות היצירה שלו מן המקורות ומן המרכזים של פרדיס, והן כפופות אך ורק למגבלות מסוימות הטבועות בקדם-הקיום של מקורות ומרכזים אלו, וכן לעוצמות ולנוכחויות קודמות אחרות. בין המגבלות האלה על זכויות היוצר המוקנות לאביו של יקום מקומי – אשר אחרת היו עוצמתיות-בכל – ניתן למנות את:		21:2.3 (236.1) The departure of a Michael Son on this occasion forever liberates his creator prerogatives from the Paradise Sources and Centers, subject only to certain limitations inherent in the pre-existence of these Sources and Centers and to certain other antecedent powers and presences. Among these limitations to the otherwise all-powerful creator prerogatives of a local universe Father are the following:
21:2.4 (236.2) 1. האנרגיה-חומר נשלטת בידי הרוח האינסופית. לפני שיוכלו להיווצר צורות או דברים חדשים כלשהם – קטנים כגדולים – ולפני שניתן יהיה לנסות ליצור התמרות חדשות של אנרגיה-חומר, חייב בן בורא לקבל את הסכמתה ואת שיתוף הפעולה הפעיל של הרוח האינסופית.		21:2.4 (236.2) 1. Energy-matter is dominated by the Infinite Spirit. Before any new forms of things, great or small, may be created, before any new transformations of energy-matter may be attempted, a Creator Son must secure the consent and working co-operation of the Infinite Spirit.
21:2.5 (236.3) 2. טיפוסים ותכן של יצורים נשלטים בידי הבן הנצחי. בטרם יוכל בן בורא לעסוק ביצירת טיפוס חדש כלשהו של הוויה, או ביצירת תוכן חדש כלשהו של יצור, שומה עליו לקבל את הסכמת האֵם-הַבֵּן הַנִצְחִית וְהַמְקוֹרִית.		21:2.5 (236.3) 2. Creature designs and types are controlled by the Eternal Son. Before a Creator Son may engage in the creation of any new type of being, any new design of creature, he must secure the consent of the Eternal and Original Mother Son.
21:2.6 (236.4) 3. אישיות מתוכננת ומוענקת על-ידי האב האוניברסאלי.		21:2.6 (236.4) 3. Personality is designed and bestowed by the Universal Father.
21:2.7 (236.5) הסוגים והתבניות של הדעת נקבעים על-ידי גורמי ההוויה הקודמים ליצור. לאחר שגורמים אלו התאגדו על-מנת לכונן יצור (אישי או אחר), מוענקת הדעת על-ידי המקור והמרכז השלישי, אשר הינו המקור האוניברסאלי של סעד הדעת בעבור כלל ההוויות המצויות מתחת לרמת הבוראים הפרדיסיים.		21:2.7 (236.5) The types and patterns of mind are determined by the precreature factors of being. After these have been associated to constitute a creature (personal or otherwise), mind is the endowment of the Third Source and Center, the universal source of mind ministry to all beings below the level of Paradise Creators.
21:2.8 (236.6) השליטה בְּתכניות ובסוגי הרוח תלויה ברמה של מופעיהן. בסיכומו של דבר, נשלט התכנון הרוחני על-ידי השילוש, או על-ידי מתנות הרוח הקודמות-לשילוש של אישיויות השילוש – האב, הבן והרוח.		21:2.8 (236.6) The control of spirit designs and types depends on the level of their manifestation. In the last analysis, spiritual design is controlled by the Trinity or by the pre-Trinity spirit endowments of the Trinity personalities—Father, Son, and Spirit.
21:2.9 (236.7) כאשר בן אלוהי ומושלם שכזה ניכס לעצמו את המרחב בחלל של היקום שאותו הוא בחר; כאשר נפתרו הבעיות הראשוניות של חומריוּת היקום והתייצבותו הבסיסית; וכאשר יצר הבן איחוד יעיל של שיתוף פעולה לצרכי עבודה עם הבת המשלימה של הרוח היצירתית; או אז מתחילים בן היקום ורוח היקום הללו את הקשר, אשר נועד להיות המקור לקהילת ילדיהם הרבים מספור ביקומם המקומי. בקשר עם מאורע זה, משתנה טיבהּ של התמקדות הרוח היצירתית של הרוח האינסופית של פרדיס, ומקבלת את איכויותיה האישיות של רוח האם של יקום מקומי.		21:2.9 (236.7) When such a perfect and divine Son has taken possession of the space site of his chosen universe; when the initial problems of universe materialization and of gross equilibrium have been resolved; when he has formed an effective and co-operative working union with the complemental Daughter of the Infinite Spirit—then do this Universe Son and this Universe Spirit initiate that liaison which is designed to give origin to the innumerable hosts of their local universe children. In connection with this event the Creative Spirit focalization of the Paradise Infinite Spirit becomes changed in nature, taking on the personal qualities of the Mother Spirit of a local universe.
21:2.10 (236.8) אף-על-פי שכל הבנים הבוראים הינם אלוהיים כהוריהם בפרדיס, אף-אחד מהם אינו דומה בדיוק למשנהו; כל אחד מהם הינו ייחודי, מגוּון, בלעדי ומקורי, הן בטיבו והן באישיותו. והואיל והם הינם הארכיטקטים והיוצרים של תוכניות החיים בתחומיהם, רב-גוניוּת זו מבטיחה גם כי תחומיהם יהיו מגוּונים בכל צורה ושלב של קיום חי אשר מוצאם מן המיכאל, ואשר עשויים להיווצר בהם או להתפתח בהם לאחר מכן. מכאן שסדרי היצורים הילידים ביקומים המקומיים הינם מגוונים למדי. אין שניים מהם אשר מנוהלים או מיושבים על-ידי הוויות ילידיות ממוצא-כפול אשר יהיו זהים בכל המובנים. בתחומו של כל יקום על, מחצית מתכונותיהם הטבועות הינן דומות למדי, בהיותן נגזרות מן הרוחות היצירתיות האחידות; ואילו המחצית השנייה משתנה, באשר מקורה הוא מן הבנים הבוראים המגוּונים. ואולם, רב-גוניות שכזו אינה מאפיינת את היצורים אשר מקורם הבלעדי הינו ברוח היצירתית, ואף לא את אותן הוויות מיובאות אשר הינן ילידות היקום המרכזי או יקומי העל.		21:2.10 (236.8) Notwithstanding that all Creator Sons are divinely like their Paradise parents, none exactly resembles another; each is unique, diverse, exclusive, and original in nature as well as in personality. And since they are the architects and makers of the life plans of their respective realms, this very diversity insures that their domains will also be diverse in every form and phase of Michael-derived living existence which may be created or subsequently evolved therein. Hence the orders of creatures native to the local universes are quite varied. No two are administered or inhabited by dual-origin native beings who are in all respects identical. Within any superuniverse, one half of their inherent attributes are quite alike, being derived from the uniform Creative Spirits; the other half vary, being derived from the diversified Creator Sons. But such diversity does not characterize those creatures of sole origin in the Creative Spirit nor those imported beings who are native to the central or superuniverses.
21:2.11 (237.1) כאשר בן מיכאל נעדר מיְקומו, מנוהלת ממשלתו על-ידי ההוויה הילידית הראשונה, כוכב הבוקר הבהיר, הוא המנהל הכללי של היקום. בזמנים מעין אלו, עצתו והנחייתו של איחוד היומין לא תסולא בפז. במשך היעדרויותיו אלה, יכול הבן הבורא להפקיד את שליטת העל של נוכחותו הרוחנית בעולמות המיושבים ובלבבות ילדיו בני התמותה בידי עמיתתו רוח האם. ולעולם נותרת רוח האם של יקום מקומי בַּמַּטֶּה שלו, ומשם שולחת היא את דאגתה התומכת ואת סעד הרוח שלה לכל קצותיו של תחום אבולוציוני זה.		21:2.11 (237.1) When a Michael Son is absent from his universe, its government is directed by the first-born native being, the Bright and Morning Star, the local universe chief executive. The advice and counsel of the Union of Days is invaluable at such times. During these absences a Creator Son is able to invest the associated Mother Spirit with the overcontrol of his spiritual presence on the inhabited worlds and in the hearts of his mortal children. And the Mother Spirit of a local universe remains always at its headquarters, extending her fostering care and spiritual ministry to the uttermost parts of such an evolutionary domain.
21:2.12 (237.2) נוכחותו האישית של בן בורא ביקומו המקומי איננה נחוצה לשם ההתנהלות החלקה של בריאה חומרית ממוסדת. בנים אלו עשויים לנסוע לפרדיס, ועדיין ימשיכו יקומיהם לנוע בחלל. הם עשויים להניח את מטֶה השליטה ולהתגשם כילדים של הזמן; ועדיין תמשכנה ממלכותיהם לנוע מסביב למרכזיהן התואמים. אף התארגנות חומרית איננה בלתי-תלויה באחיזת הכבידה המוחלטת של פרדיס, או בשליטת-העל הקוסמית הטבועה בנוכחות המוחלט הבלתי-מוגדר בחלל.		21:2.12 (237.2) The personal presence of a Creator Son in his local universe is not necessary to the smooth running of an established material creation. Such Sons may journey to Paradise, and still their universes swing on through space. They may lay down their lines of power to incarnate as the children of time; still their realms whirl on about their respective centers. No material organization is independent of the absolute-gravity grasp of Paradise or of the cosmic overcontrol inherent in the space presence of the Unqualified Absolute.
3. ריבונות על היקום המקומי ^top		3. Local Universe Sovereignty ^top
21:3.1 (237.3) תחום של יקום ניתן לבּן בורא בהסכמת שילוש פרדיס ובאישורה של רוח האב המפקחת על אותו יקום-על. פעולה זו כמוה כהעברת חֲזָקָה פיזית, כשטר בעלות קוסמי. ואולם, רוממותו של בן מיכאל מרמת השלטון הראשונית הזו, בעלת המגבלה העצמית, אל הנשגבות ההתנסותית של ריבונות אשר אותה רכש בעצמו, מגיעה הודות לחוויותיו האישיות במסגרת עבודת יצירת היקום ומתת ההתגשמות. עד אשר ישיג ריבונות הנרכשת-במתת, הוא שולט אך כבא-כוחו של האב האוניברסאלי.		21:3.1 (237.3) A Creator Son is given the range of a universe by the consent of the Paradise Trinity and with the confirmation of the supervising Master Spirit of the superuniverse concerned. Such action constitutes title of physical possession, a cosmic leasehold. But the elevation of a Michael Son from this initial and self-limited stage of rulership to the experiential supremacy of self-earned sovereignty comes as a result of his own personal experiences in the work of universe creation and incarnated bestowal. Until the achievement of bestowal-earned sovereignty, he rules as vicegerent of the Universal Father.
21:3.2 (237.4) בכל עת יכול בן בורא לטעון לריבונות מלאה על הבריאה שאותה ברא בעצמו, אך הוא בוחר בחוכמה להימנע מכך. זאת משום שאם ייקח לעצמו – בטרם עבר דרך התגשמויות המתת כיצור – ריבונות עילאית אשר לא הרוויח אותה, או אז ייסוגו אישיויות פרדיס השוכנות ביקומו המקומי. ואולם, מעולם לא אירע כדבר הזה בכל רחבי בריאוֹת הזמן והמרחב.		21:3.2 (237.4) A Creator Son could assert full sovereignty over his personal creation at any time, but he wisely chooses not to. If, prior to passing through the creature bestowals, he assumed an unearned supreme sovereignty, the Paradise personalities resident in his local universe would withdraw. But this has never happened throughout all the creations of time and space.
21:3.3 (237.5) עצם עובדת פעולת הבריאה מרמזת על הריבונות המלאה, ואולם המיכאלים בוחרים להרוויח אותה באופן התנסותי, ובכך לשמר את שיתוף הפעולה המלא של כל אישיויות פרדיס המסופחות לממשלת היקום המקומי. אין אנו יודעים ולוּ על מיכאל אחד אשר פעל אי-פעם אחרת; ואולם, הם כולם יכלו לבחור לעשות כן, בהיותם לאמיתו של דבר בנים בעלי בחירה חופשית.		21:3.3 (237.5) The fact of creatorship implies the fullness of sovereignty, but the Michaels choose to experientially earn it, thereby retaining the full co-operation of all Paradise personalities attached to the local universe administration. We know of no Michael who ever did otherwise; but they all could, they are truly freewill Sons.
21:3.4 (237.6) ריבונותו של בן בורא ביקום מקומי עוברת דרך שישה, ואולי דרך שבעה, שלבים של התבטאות התנסותית. שלבים אלה מופיעים בסדר הבא:		21:3.4 (237.6) The sovereignty of a Creator Son in a local universe passes through six, perhaps seven, stages of experiential manifestation. These appear in the following order:
21:3.5 (237.7) 1. ריבונות ראשונית כבא-כוח – הסמכוּת הארעית הבדידה המופעלת על-ידי בן בורא, עוד בטרם רכשה עמיתתו הרוח היצירתית איכויות אישיוֹת.		21:3.5 (237.7) 1. Initial vicegerent sovereignty—the solitary provisional authority exercised by a Creator Son before the acquirement of personal qualities by the associated Creative Spirit.
21:3.6 (237.8) 2. ריבונות משותפת כבאי-כוח – שלטונם המשותף של הזוג הפרדיסי לאחר שרוח האם האוניברסאלית השיגה אישיוּת.		21:3.6 (237.8) 2. Conjoint vicegerent sovereignty—the joint rule of the Paradise pair subsequent to the personality achievement of the Universe Mother Spirit.
21:3.7 (238.1) 3. ריבונות מתעצמת כבא-כוח – ההתקדמות בסמכותו של בן בורא במהלך התקופה בה הוא נותן עצמו שבע פעמים במתת כיצור.		21:3.7 (238.1) 3. Augmenting vicegerent sovereignty—the advancing authority of a Creator Son during the period of his seven creature bestowals.
21:3.8 (238.2) 4. ריבונות עילאית – הריבונות המוסדרת שבאה בעקבות השלמת המתת השביעית. בנבאדון, תחילת הריבונות העילאית מקבילה לסיום המתת של מיכאל באורנטיה. והיא מתקיימת מזה מעט יותר מאלף ותשע-מאות שנים במושגי הזמן הפלנטארי שלכם.		21:3.8 (238.2) 4. Supreme sovereignty—the settled authority following the completion of the seventh bestowal. In Nebadon, supreme sovereignty dates from the completion of Michael’s bestowal on Urantia. It has existed just slightly over nineteen hundred years of your planetary time.
21:3.9 (238.3) 5. ריבונות עילאית מתעצמת – מערכת היחסית המתקדמת הנובעת מהתייצבותם של רוב יצוריו של עולם במעמד של אור וחיים. שלב זה שייך לַעתיד שטרם הושג ביקומכם.		21:3.9 (238.3) 5. Augmenting supreme sovereignty—the advanced relationship growing out of the settling of a majority of the creature domains in light and life. This stage pertains to the unachieved future of your local universe.
21:3.10 (238.4) 6. ריבונות של שילוש – ריבונות זו מופעלת בשעה שכלל היקום התייצב זה מכבר במעמד של אור וחיים.		21:3.10 (238.4) 6. Trinitarian sovereignty—exercised subsequent to the settling of the entire local universe in light and life.
21:3.11 (238.5) 7. ריבונות שטרם-נתגלתה – מערכות היחסים שאינן-ידועות השייכות לעידן אוניברסאלי עתידי.		21:3.11 (238.5) 7. Unrevealed sovereignty—the unknown relationships of a future universe age.
21:3.12 (238.6) בקבלו את הריבונות התחילית במעמד של בא-כוח על היקום המקומי המתוכנן, נשבע מיכאל בורא בפני השילוש כי לא יכריז על ריבונות עילאית בטרם הושלמו שבע משימות המתת כיצור, ובטרם אושרו על-ידי שליטי יקום העל. ואולם, לולא יכול היה בן מיכאל להכריז כרצונו על ריבונות שכזו, שאותה לא הרוויח, כי אז לא הייתה כל משמעות לשבועה שלא לעשות כן.		21:3.12 (238.6) In accepting the initial vicegerent sovereignty of a projected local universe, a Creator Michael takes an oath to the Trinity not to assume supreme sovereignty until the seven creature bestowals have been completed and certified by the superuniverse rulers. But if a Michael Son could not, at will, assert such unearned sovereignty, there would be no meaning in taking an oath not to do so.
21:3.13 (238.7) אף במהלך העידנים שבטרם המתת, בן בורא שולט בתחומו באופן כמעט-עילאי בשעה שאין מתקיימת התנגדות בחלק זה או אחר. שליטה מוגבלת הייתה מתבטאת אך בקושי, לוּ הייתה הריבונות נותרת בלתי-מאותגרת לעולם. הריבונות אשר מפעיל בן בורא של טרום-מתת ביקום בו אין התמרדות, אינה גדולה יותר מן הריבונות ביקום שבו היא קיימת; ואולם, במקרה הראשון של הריבונות המגבלות אינן נגלות לעין; בעוד שבמקרה השני הן כן נגלות לעין.		21:3.13 (238.7) Even in the prebestowal ages a Creator Son rules his domain well-nigh supremely when there is no dissent in any of its parts. Limited rulership would hardly be manifest if sovereignty were never challenged. The sovereignty exercised by a prebestowal Creator Son in a universe without rebellion is no greater than in a universe with rebellion; but in the first instance sovereignty limitations are not apparent; in the second, they are.
21:3.14 (238.8) אם סמכותו או ממשלתו של בן בורא עומדת אי-פעם תחת אתגר, התקפה, או שהיא מושׂמת בסכנה, הוא מחויב לנצח לקיים, לשמר ולהגן על בריאתו האישית, ובמקרה הצורך אף להחזירה. בנים בוראים שכאלה עשויים לחוות טרדות או הצקות אך ורק על-ידי יצורים שהם עצמם בראו, או על-ידי הוויות גבוהות יותר אשר בוחרות לעשות כן. ניתן להסיק כי אין זה סביר ביותר ש"הוויות גבוהות יותר", אלה אשר מקורן הינו ברמות גבוהות מאלה של היקום המקומי, תטרדנה בן בורא, ואכן כאלה הם פני הדברים. ואולם, אם זוהי בחירתן, הן יכולות לעשות כן. בקרב אישיוּת, המידות הטובות הינן רצוניות; בקרב יצורים בעלי רצון חופשי, היושרה אינה אוטומאטית.		21:3.14 (238.8) If ever the authority or administration of a Creator Son is challenged, attacked, or jeopardized, he is eternally pledged to uphold, protect, defend, and if necessary retrieve his personal creation. Such Sons can be troubled or harassed only by the creatures of their own making or by higher beings of their own choosing. It might be inferred that “higher beings,” those of origin on levels above a local universe, would be unlikely to trouble a Creator Son, and this is true. But they could if they chose to. Virtue is volitional with personality; righteousness is not automatic in freewill creatures.
21:3.15 (238.9) בטרם סיים בן בורא את נתיבת המתת שלו, שולט הוא תחת מגבלות ריבונות מסוימות, שאותן מֵּשִׁית הוא על עצמו; ואולם, לאחר סיום שירות המתת, שולט הוא הודות לחוויות הממשיות שאותן חווה בשעה שהתגשם כדמות יצוריו המגוּונים ובצורתם. מששהה בורא שבע פעמים בקרב יצוריו, ומשנסתיימה נתיבת המתת, או אז מתייצב הוא בסמכותו העילאית ביקום; או אז הופך הוא לבּן מאסטר, לריבון ולשליט עילאי.		21:3.15 (238.9) Before the completion of the bestowal career a Creator Son rules with certain self-imposed limitations of sovereignty, but subsequent to his finished bestowal service he rules by virtue of his actual experience in the form and likeness of his manifold creatures. When a Creator has seven times sojourned among his creatures, when the bestowal career is finished, then is he supremely settled in universe authority; he has become a Master Son, a sovereign and supreme ruler.
21:3.16 (238.10) הטכניקה להשגת ריבונות עילאית על יקום מקומי כוללת את שבעת הצעדים ההתנסותיים הבאים:		21:3.16 (238.10) The technique of obtaining supreme sovereignty over a local universe involves the following seven experiential steps:
21:3.17 (238.11) 1. לחדור באופן התנסותי שבע רמות הוויה של יצורים באמצעות הטכניקה של התגשמות המתת בדמותם של היצורים ברמה הנידונה.		21:3.17 (238.11) 1. Experientially to penetrate seven creature levels of being through the technique of incarnated bestowal in the very likeness of the creatures on the level concerned.
21:3.18 (238.12) 2. לערוך הקדשה התנסותית לכל אחד משבעת הרבדים של רצון אלוהות פרדיס, כפי שזו באה לידי ביטוי אישי בשבע רוחות האב.		21:3.18 (238.12) 2. To make an experiential consecration to each phase of the sevenfold will of Paradise Deity as it is personified in the Seven Master Spirits.
21:3.19 (239.1) 3. לחצות כל אחת משבע ההתנסויות ברמות היצורים, במקביל לביצוע של אחת משבע ההקדשות לרצון של אלוהות פרדיס.		21:3.19 (239.1) 3. To traverse each of the seven experiences on the creature levels simultaneously with the execution of one of the seven consecrations to the will of Paradise Deity.
21:3.20 (239.2) 4. להציג באופן התנסותי, ובכל רמת יצור, את פסגת החיים כיצור לאלוהות פרדיס ולכל היצורים התבוניים ביקום.		21:3.20 (239.2) 4. On each creature level, experientially to portray the acme of creature life to Paradise Deity and to all universe intelligences.
21:3.21 (239.3) 5. לגלות באופן התנסותי, ובכל רמת יצור, את אחד משלבי שבע רמות רצון האלוהות, לרמת המתת ולכל היקום.		21:3.21 (239.3) 5. On each creature level, experientially to reveal one phase of the sevenfold will of Deity to the bestowal level and to all the universe.
21:3.22 (239.4) 6. לאחד באופן התנסותי את שבעת הרבדים של ההתנסות כיצור, עם התנסות ההקדשה בעלת שבעת הרבדים, לשם גילוי טיבה ורצונה של האלוהות.		21:3.22 (239.4) 6. Experientially to unify the sevenfold creature experience with the sevenfold experience of consecration to the revelation of the nature and will of Deity.
21:3.23 (239.5) 7. להגיע למערכת יחסים חדשה וגבוהה יותר עם ההוויה העליונה. השלכת הטוטאליות של התנסות בורא-ברוא זו מעצימה את מציאותיות האל העליון ביקום העל, את ריבונותו בזמן ובמרחב של הַעֶלְיוֹן הַכֹּל-יָכוֹל, וכן הופכת לעובדה את ריבונותו העילאית של מיכאל מפרדיס ביקום מקומי.		21:3.23 (239.5) 7. To achieve new and higher relationship with the Supreme Being. The repercussion of the totality of this Creator-creature experience augments the superuniverse reality of God the Supreme and the time-space sovereignty of the Almighty Supreme and factualizes the supreme local universe sovereignty of a Paradise Michael.
21:3.24 (239.6) כאשר בן בורא מיישב את סוגיית ריבונותו ביקום מקומי, הוא לא רק מדגים את יכולתו לשלוט, אלא גם מגלה את טיבן של אלוהויות פרדיס ומציג את גישתן בעלת שבעת ההיבטים. ההבנה הסופית והערכתו של היצור את עליונות האב נוגעת להרפתקת הבן הבורא, אשר במסגרתה הוא מוחל על כבודו ומקבל על עצמו את המשימה להתגשם בדמות יצוריו ולחוות את חוויותיהם. בני פרדיס ראשיים אלו הינם המגלים האמיתיים של טיבו האוהב של האב ושל סמכותו המיטיבה; זהו אותו אב אשר – בשיתוף עם הבן ועם הרוח – עומד בראש כלל העוצמה, האישיות והממשל בכל רחבי ממלכות היקומים.		21:3.24 (239.6) In settling the question of sovereignty in a local universe, the Creator Son is not only demonstrating his own fitness to rule but is also revealing the nature and portraying the sevenfold attitude of the Paradise Deities. The finite understanding and creature appreciation of the Father’s primacy is concerned in the adventure of a Creator Son when he condescends to take upon himself the form and experiences of his creatures. These primary Paradise Sons are the real revealers of the Father’s loving nature and beneficent authority, the same Father who, in association with the Son and the Spirit, is the universal head of all power, personality, and government throughout all the universal realms.
4. המתת של מיכאל ^top		4. The Michael Bestowals ^top
21:4.1 (239.7) קיימות שבע קבוצות של בנים בוראים של מתת, המסוּוגות בהתאם למספר הפעמים אשר העניקו עצמם בנים אלו ליצורים של תחומיהם. קבוצות אלה נעות על הטווח שהחל מההתנסות הראשונית, מעלָה דרך חמש הספֵירות הנוספות של התקדמות במתת, עד להשגת הפרק השביעי והאחרון בהתנסות כברוא-בורא.		21:4.1 (239.7) There are seven groups of bestowal Creator Sons, and they are so classified in accordance with the number of times they have bestowed themselves upon the creatures of their realms. They range from the initial experience up through five additional spheres of progressive bestowal until they attain the seventh and final episode of creature-Creator experience.
21:4.2 (239.8) משימות המתת של האוונאלים כרוכות תמיד בהתגשמות בגוף בן-תמותה, ואולם שבע התנסויות המתת של בן בורא כרוכות בהופעתו בשבע רמות יצורים, וקשורות לגילוי של שבעת הביטויים הראשיים של רצון האלוהות וטיבה. בטרם יוכלו לטעון לסמכות מבוססת ועילאית על היקומים שהם עצמם בראו, עוברים כל הבנים הבוראים – ללא יוצא-מן-הכלל – שבע פעמים דרך נתינה זו את עצמם לילדיהם-יציריהם.		21:4.2 (239.8) Avonal bestowals are always in the likeness of mortal flesh, but the seven bestowals of a Creator Son involve his appearing on seven creature levels of being and pertain to the revelation of the seven primary expressions of the will and nature of Deity. Without exception, all Creator Sons pass through this seven times giving of themselves to their created children before they assume settled and supreme jurisdiction over the universes of their own creation.
21:4.3 (239.9) אף-על-פי שמשימות מתת אלה משתנות ממגזר למגזר ומיקום ליקום, תמיד הן כוללות את מתת ההרפתקה כבן-תמותה. במסגרת המתת האחרונה, מופיע בן בורא כחבר באחד הגזעים הגבוהים ביותר של בני-תמותה בעולם מיושב כלשהו, בדרך-כלל כחבר קבוצת הגזע המכילה את המורשת התורשתית הרחבה ביותר של הענף האדמי, אשר יובא קודם לכן על-מנת לרומם את מעמדם הפיזי של האנשים שמוצאם מן החי. אך ורק פעם אחת במהלך שבעת השלבים של נתיבתו כבן מתת, נולד מיכאל פרדיסי מרחם אישה, כפי שמופיע בתיעודיכם על אודות התינוק מבית-לחם. אך ורק פעם יחידה הוא חי ומת כחבר בסדר הנמוך ביותר של היצורים האבולוציוניים הרצוניים.		21:4.3 (239.9) Though these seven bestowals vary in the different sectors and universes, they always embrace the mortal-bestowal adventure. In the final bestowal a Creator Son appears as a member of one of the higher mortal races on some inhabited world, usually as a member of that racial group which contains the largest hereditary legacy of the Adamic stock which has previously been imported to upstep the physical status of the animal-origin peoples. Only once in his sevenfold career as a bestowal Son is a Paradise Michael born of woman as you have the record of the babe of Bethlehem. Only once does he live and die as a member of the lowest order of evolutionary will creatures.
21:4.4 (239.10) לאחר כל אחת מהתנסויות המתת ממשיך הבן "לימינו של האב" על-מנת להשיג שם את הקבלה של האב את המתת, וכן על-מנת לקבל הנחייה כהכנה לפרק הבא של שירותו ביקום. לאחר המתת השביעית והאחרונה, מקבל בן בורא מן האב האוניברסאלי סמכות ושליטה עילאית על יקומו.		21:4.4 (239.10) After each of his bestowals a Creator Son proceeds to the “right hand of the Father,” there to gain the Father’s acceptance of the bestowal and to receive instruction preparatory to the next episode of universe service. Following the seventh and final bestowal a Creator Son receives from the Universal Father supreme authority and jurisdiction over his universe.
21:4.5 (240.1) ואף נרשם כי הבן האלוהי האחרון שהופיע על הפלנטה שלכם היה בן בורא מפרדיס אשר השלים שישה שלבים בנתיבת המתת שלו; משום כך, כאשר ויתר הוא על אחיזתו המודעת בחייו הגשמיים באורנטיה, היה יכול לומר באמת, ואכן אמר – "כֻּלָּה"; ואכן בכך נסתיימה נתיבתו, פשוטו כמשמעו. מותו באורנטיה השלים את נתיבת המתת שלו; היה זה הצעד האחרון שנדרש לשם מילוי השבועה הקדושה שלו כבן בורא מפרדיס. וכאשר נרכשת התנסות זו, הופכים בנים שכאלו לריבוני-יקום עילאיים; לא עוד שולטים הם כבאי-כוחו של האב, אלא בזכות עצמם ובשמם כ"מלך המלכים ואדון האדונים". למעט יוצאים-מן-הכלל ידועים מסוימים, בנים אלו, אשר התנסו במתת מזה שבע פעמים, הינם עילאיים ללא סייג ביקומי משכנם. באשר ליקומם המקומי, "כל שלטון אשר בשמיים ובארץ" נמסר לבן מאסטר מנצח זה היושב לבטח על כס מלכותו.		21:4.5 (240.1) It is of record that the divine Son of last appearance on your planet was a Paradise Creator Son who had completed six phases of his bestowal career; consequently, when he gave up the conscious grasp of the incarnated life on Urantia, he could, and did, truly say, “It is finished”—it was literally finished. His death on Urantia completed his bestowal career; it was the last step in fulfilling the sacred oath of a Paradise Creator Son. And when this experience has been acquired, such Sons are supreme universe sovereigns; no longer do they rule as vicegerents of the Father but in their own right and name as “King of Kings and Lord of Lords.” With certain stated exceptions these sevenfold bestowal Sons are unqualifiedly supreme in the universes of their abode. Concerning his local universe, “all power in heaven and on earth” was relegated to this triumphant and enthroned Master Son.
21:4.6 (240.2) לאחר שסיימו את נתיבות המתת שלהם, מוּכרים הבנים הבוראים כסדר נפרד – כבנים מסוג מאסטר בעלי שבעה היבטים. הבנים מסוג מאסטר זהים באישיותם לבנים הבוראים, ואולם, הם חוו התנסות כה ייחודית בעת המתת, כך שלרוב נחשבים הם כנמנים על סדר אחר. כאשר בן בורא רואה לנכון לבצע מתת, שינוי אמיתי וקבוע עתיד להתרחש. עם זאת, אמת היא כי בן המתת עודו בורא, ואולם, הוסיף הוא לטיבו את ההתנסות כברוא, אשר לנצח מעלָה אותו מן הרמה האלוהית של בן בורא אל המישור ההתנסותי של הבן המאסטר, זה אשר הרוויח במלואה את הזכות לשלוט בְּיקום ולנהל את עולמותיו. הוויות שכאלה מגלמות את כל אשר ניתן לקבל מהורים אלוהיים, וחובקות את כל אשר ניתן להפיק מן ההתנסות כיצור ההופך למושלם. מדוע, אם כן, יקונן אדם על מוצאו הנמוך ועל הנתיבה האבולוציונית הנכפית עליו, בעוד שהאלים עצמם מחויבים לעבור דרך התנסות שקולה בטרם יוכרו כבעלי-התנסות ראויים וככשירים באופן מלא בסופו-של-דבר לשלוט על תחומי יקומם שלהם!		21:4.6 (240.2) Creator Sons, subsequent to the completion of their bestowal careers, are reckoned as a separate order, sevenfold Master Sons. In person the Master Sons are identical with the Creator Sons, but they have undergone such a unique bestowal experience that they are commonly regarded as a different order. When a Creator deigns to effect a bestowal, a real and permanent change is destined to take place. True, the bestowal Son is still and none the less a Creator, but he has added to his nature the experience of a creature, which forever removes him from the divine level of a Creator Son and elevates him to the experiential plane of a Master Son, one who has fully earned the right to rule a universe and administer its worlds. Such beings embody all that can be secured from divine parentage and embrace everything to be derived from perfected-creature experience. Why should man bemoan his lowly origin and enforced evolutionary career when the very Gods must pass through an equivalent experience before they are accounted experientially worthy and competent finally and fully to rule over their universe domains!
5. היחס של הבנים מסוג מאסטר ליקום ^top		5. Relation of Master Sons to the Universe ^top
21:5.1 (240.3) עוצמתו של מיכאל מאסטר הינה בלתי-מוגבלת משום שהיא נובעת מהתנסות משותפת עם שילוש פרדיס, והיא הינה ללא-עוררין בשל היותה מבוססת על התנסות בפועל בחייהם של אותם יצורים הכפופים למרותו. טיב ריבונותו של בן בורא בעל שבעה היבטים הינו עילאי משום שהוא:		21:5.1 (240.3) The power of a Master Michael is unlimited because derived from experienced association with the Paradise Trinity, is unquestioned because derived from actual experience as the very creatures subject to such authority. The nature of the sovereignty of a sevenfold Creator Son is supreme because it:
21:5.2 (240.4) 1. כולל את נקודת המבט בעלת שבעת ההיבטים של אלוהות פרדיס.		21:5.2 (240.4) 1. Embraces the sevenfold viewpoint of Paradise Deity.
21:5.3 (240.5) 2. מגלם גישה בעלת שבעה היבטים של יצורי זמן ומרחב.		21:5.3 (240.5) 2. Embodies a sevenfold attitude of time-space creatures.
21:5.4 (240.6) 3. מסנתז באופן מושלם את גישת פרדיס ואת נקודת מבטם של היצורים.		21:5.4 (240.6) 3. Perfectly synthesizes Paradise attitude and creature viewpoint.
21:5.5 (240.7) לפיכך, ריבונות התנסותית זו כוללת את מלוא אלוהיותו של האל בעל שבעת ההיבטים, המגיעה לשיאה בהוויה העליונה. וריבונותו האישית של בן בעל שבעה היבטים היא כריבונותה העתידית של ההוויה העליונה, אשר תגיע בעתיד כלשהו לכדי שלמות, באשר היא כוללת את מלוא התוכן האפשרי של העוצמה והסמכות של שילוש פרדיס, אשר ניתנות לביטוי במגבלות הזמן והמרחב הנידונים.		21:5.5 (240.7) This experiential sovereignty is thus all-inclusive of the divinity of God the Sevenfold culminating in the Supreme Being. And the personal sovereignty of a sevenfold Son is like the future sovereignty of the sometime-to-be-completed Supreme Being, embracing as it does the fullest possible content of the power and authority of the Paradise Trinity manifestable within the time-space limits concerned.
21:5.6 (240.8) וכאשר זוכה בן מיכאל בריבונות עילאית ביקום מקומי, מאבד הוא את הכוח ואת ההזדמנות ליצור סוגים חדשים לחלוטין של הוויות ברואות בעידן האוניברסאלי הנוכחי. ואולם, אובדן היכולת של בן מאסטר ליצור סדרים חדשים לגמרי של הוויות איננו פוגם כהוא זה בעבודת פיתוח החיים אשר התבססה זה מכבר ומצויה בתהליך התפתחות; התוכנית האדירה הזו של התפתחות היקום ממשיכה להתקדם ללא הפסקה וללא מגבלה כלשהי. השגת הריבונות העילאית על-ידי בן מאסטר מרמזת על אחריותו למסירות אישית לשם טיפוחו וניהולו של כל מה שתוכנן ונברא זה מכבר, וכן של מה שעתיד להיווצר על-ידי אלה שכבר תוכננו ונבראו כאמור. בחלוף הזמן, עשוי להתפתח מִגוון אינסופי-כמעט של הוויות, ואולם, מכאן ואילך בן מאסטר לא ייצור באופן ישיר כל תבנית חדשה או סוג חדש של יצורים תבוניים. זהו הצעד הראשון, הראשית, של ממשל מבוסס בכל יקום מקומי שהוא.		21:5.6 (240.8) With the achievement of supreme local universe sovereignty, there passes from a Michael Son the power and opportunity to create entirely new types of creature beings during the present universe age. But a Master Son’s loss of power to originate entirely new orders of beings in no way interferes with the work of life elaboration already established and in process of unfoldment; this vast program of universe evolution goes on without interruption or curtailment. The acquirement of supreme sovereignty by a Master Son implies the responsibility of personal devotion to the fostering and the administering of that which has already been designed and created, and of that which will subsequently be produced by those who have been thus designed and created. In time there may develop an almost endless evolution of diverse beings, but no entirely new pattern or type of intelligent creature will henceforth take direct origin from a Master Son. This is the first step, the beginning, of a settled administration in any local universe.
21:5.7 (241.1) רוממותו של בן אשר התנסה במתת בפעם השביעית למעמד של ריבון עילאי, משמעה תחילת סופו של עידן של אי-וודאות ושל בלבול יחסי. לאחר מאורע זה, כל אשר אינו ניתן להיהפך בזמן מן הזמנים לרוחני, יפורק במוקדם או במאוחר; כל אשר אינו יכול להפוך אי-פעם מתואם עם המציאות הקוסמית, יושמד בסופו של דבר. כאשר מנת החמלה האינסופית והסבלנות אשר אין-לה-שיעור ממצות את עצמן בניסיון לזכות בדבקותם ובמסירותם של היצורים הרצוניים של העולמות, יצאו הצדק והיושרה וידם על העליונה. כל אשר אין בידי החמלה לשקם, יוכחד בסופו של דבר בידי הצדק.		21:5.7 (241.1) The elevation of a sevenfold bestowal Son to the unquestioned sovereignty of his universe means the beginning of the end of agelong uncertainty and relative confusion. Subsequent to this event, that which cannot be sometime spiritualized will eventually be disorganized; that which cannot be sometime co-ordinated with cosmic reality will eventually be destroyed. When the provisions of endless mercy and nameless patience have been exhausted in an effort to win the loyalty and devotion of the will creatures of the realms, justice and righteousness will prevail. That which mercy cannot rehabilitate justice will eventually annihilate.
21:5.8 (241.2) משהוצבו המיכאלים המאסטרים כשליטים ריבוניים, הם הינם עילאיים ביקומם המקומי. המגבלות היחידות המושתות על שלטונם טבועות בקיומם הקודם של כוחות ושל אישיויות מסוימים ביקום. מלבד זאת, הבנים המאסטרים הינם עילאיים ביקומם המקומי בסמכותם, באחריותם ובעוצמתם הניהולית; הם הינם כבוראים וכאלים, עילאיים בכל הלכה למעשה. ובכל הנוגע לתפקודו של יקום מקומי נתון, אין שיעור לחוכמתם.		21:5.8 (241.2) The Master Michaels are supreme in their own local universes when once they have been installed as sovereign rulers. The few limitations upon their rule are those inherent in the cosmic pre-existence of certain forces and personalities. Otherwise these Master Sons are supreme in authority, responsibility, and administrative power in their respective universes; they are as Creators and Gods, supreme in virtually all things. There is no penetration beyond their wisdom regarding the functioning of a given universe.
21:5.9 (241.3) לאחר רוממותו לרמה של ריבונות מבוססת ביקום מקומי, מחזיק המיכאל מפרדיס בשליטה מלאה על כל בני האל האחרים הפועלים בתחומו, והוא רשאי לשלוט בחופשיות בהתאם למושגיו-הוא על אודות צרכי העולמות אשר לו הם. ברצונו, יוכל בן מאסטר לשנות את סדרי השיפוט הרוחני ואת ההתאמות האבולוציוניות של העולמות המיושבים. ובנים שכאלה אכן מבצעים את התוכניות שאותן הם בחרו בכל הנוגע לצרכי פלנטות החלל, ובייחוד בנוגע לעולמות אשר בהם הם שהו כיצורים; ובאופן ייחודי אף יותר, בנוגע לאותו עולם אשר בו חוו את המתת הסופית, הפלנטה אשר בה התגשמו כדמות בשר ודם בני-תמותה.		21:5.9 (241.3) After his elevation to settled sovereignty in a local universe a Paradise Michael is in full control of all other Sons of God functioning in his domain, and he may freely rule in accordance with his concept of the needs of his realms. A Master Son may at will vary the order of the spiritual adjudication and evolutionary adjustment of the inhabited planets. And such Sons do make and carry out the plans of their own choosing in all matters of special planetary needs, in particular regarding the worlds of their creature sojourn and still more concerning the realm of terminal bestowal, the planet of incarnation in the likeness of mortal flesh.
21:5.10 (241.4) נראה כי הבנים המאסטרים מצויים בתקשורת מושלמת עם עולמות המתת שלהם; לא רק עם אלו שבהם שהו באופן אישי, אלא עם כל העולמות אשר בהם העניק עצמו בן סמכותי. קשר זה נשמר באמצעות נוכחותם הרוחנית האישית, רוח האמת, אשר ביכולתם לשלחה "לשכון בכל בשר". כמו כן, שומרים בנים מאסטרים אלה על קשר רצוף עם בן-האם הנצחי אשר במרכז כל הדברים. השגתם האוהדת משתרעת על כל הטווח, החל מן האב האוניברסאלי במרומים ועד לגזעים הנמוכים של החיים הפלנטאריים בעולמות הזמן.		21:5.10 (241.4) The Master Sons seem to be in perfect communication with their bestowal worlds, not only the worlds of their personal sojourn but all worlds whereon a Magisterial Son has bestowed himself. This contact is maintained by their own spiritual presence, the Spirit of Truth, which they are able to “pour out upon all flesh.” These Master Sons also maintain an unbroken connection with the Eternal Mother Son at the center of all things. They possess a sympathetic reach which extends from the Universal Father on high to the lowly races of planetary life in the realms of time.
6. גורלם של המיכאלים המאסטרים ^top		6. Destiny of the Master Michaels ^top
21:6.1 (241.5) אף-אחד אינו יכול להתיימר לדון מתוך סמכות סופית בטיבם או בגורלם של הריבונים המאסטרים בעלי שבעת ההיבטים של היקומים המקומיים; ואף-על-פי-כן, היננו מרבים להעלות השערות בנוגע לנושאים אלו. לימדוּנּו – והיננו מאמינים שאכן אלה הם פני הדברים – כי כל מיכאל פרדיסי הינו המוחלט של מושגיה של האלוהות הדואלית, אשר מהווים את מקורו; וככזה, מגלם הוא תכונות ממשיות של אינסופיותם של האב האוניברסאלי ושל הבן הנצחי. מן ההכרח הוא כי המיכאלים הינם חלקיים ביחס לַאינסופיות בכללותה, ואולם אך סביר הוא כי מוחלטים הם ביחס לאותו חלק של האינסופיות הנוגע למקורם. ואולם, בעודנו מתבוננים בעבודתם בעידן האוניברסאלי הנוכחי, אין אנו מבחינים בכל פעולה אשר הינה מעבר לסופית; כלל היכולות העל-סופיות המשוערות חייבות, אם כן, להיות מוכלות בהם ועד כה באופן סמוי מעין.		21:6.1 (241.5) No one may with finality of authority presume to discuss either the natures or the destinies of the sevenfold Master Sovereigns of the local universes; nevertheless, we all speculate much regarding these matters. We are taught, and we believe, that each Paradise Michael is the absolute of the dual deity concepts of his origin; thus he embodies actual phases of the infinity of the Universal Father and the Eternal Son. The Michaels must be partial in relation to total infinity, but they are probably absolute in relation to that part of infinity concerned in their origin. But as we observe their work in the present universe age, we detect no action that is more than finite; any conjectured superfinite capacities must be self-contained and as yet unrevealed.
21:6.2 (242.1) סיום נתיבות המתת כיצורים, והרוממות למעמד של ריבונות עילאית, חייבים לסמל את השתחררותן המלאה של יכולותיו של המיכאל לפעולה סופית, במקביל להופעתן של יכולות שירות שהינן מעבר-לסופיות. ועל כן, היננו מציינים בהקשר זה, כי בנים מאסטרים שכאלה מנוּעים מליצור סוגים חדשים של יצורים; וללא ספק, מגבלה זו הופכת לנחוצה בשל השתחררות הפוטנציאלים העל-סופיים שלהם.		21:6.2 (242.1) The completion of the creature-bestowal careers and the elevation to supreme universe sovereignty must signify the completed liberation of a Michael’s finite-action capacities accompanied by the appearance of capacity for more-than-finite service. For in this connection we note that such Master Sons are then restricted in the production of new types of creature beings, a restriction undoubtedly made necessary by the liberation of their superfinite potentialities.
21:6.3 (242.2) קיימת סבירות גבוהה לכך שיכולות יצירה לא-נודעות אלה יוותרו מוכלות בעצמן במשך העידן האוניברסאלי הנוכחי. ואולם, היננו מאמינים כי אי-שם בעתיד הרחוק, ביקומי החלל החיצון אשר מוּנעים כעת, החבירה של בן מאסטר בעל שבעה היבטים לרוח יצירתית מדרגה שביעית, עשויה להשיג רמות שירות מוחלטופיות, אשר תלוּוינה בהופעתם של דברים, משמעויות וערכים חדשים ברמות טרנסצנדנטאליות ובעלי משמעות אוניברסאלית מרבית.		21:6.3 (242.2) It is highly probable that these undisclosed creator powers will remain self-contained throughout the present universe age. But sometime in the far-distant future, in the now mobilizing universes of outer space, we believe that the liaison between a sevenfold Master Son and a seventh-stage Creative Spirit may attain to absonite levels of service attended by the appearance of new things, meanings, and values on transcendental levels of ultimate universe significance.
21:6.4 (242.3) בדיוק כשם שהאלוהות של העליון מתממשת מתוקף התנסות בשירות, כך הבנים הבוראים משיגים את התממשותם האישית של הפוטנציאלים האלוהיים-פרדיסיים הטמונים בטיבם הבּל-ישוער. בשעה שהיה באורנטיה, אמר פעם מיכאל המשיח, "אנוכי הדרך, אנוכי האמת ואנוכי החיים." והיננו מאמינים כי במהלך הנצח אכן עתידים המיכאלים להיות, פשוטו כמשמעו, "הדרך, האמת והחיים", ולעולם לפרוץ, בעבור כל האישיויות האוניברסאליות, את הנתיב המוליך מאלוהות עליונה, דרך מוחלטוֹפיוּת מרבית ועד לסופיות נצחית של האלוהות.		21:6.4 (242.3) Just as the Deity of the Supreme is actualizing by virtue of experiential service, so are the Creator Sons achieving the personal realization of the Paradise-divinity potentials bound up in their unfathomable natures. When on Urantia, Christ Michael once said, “I am the way, the truth, and the life.” And we believe that in eternity the Michaels are literally destined to be “the way, the truth, and the life,” ever blazing the path for all universe personalities as it leads from supreme divinity through ultimate absonity to eternal deity finality.
21:6.5 (242.4) [הוצג על-ידי הופך בינה למושלמת מאוורסה.]		21:6.5 (242.4) [Presented by a Perfector of Wisdom from Uversa.]